בתהליך..המתן בבקשה.

יעל - ריקוד הודי בישראל / בלוג

סיפור על דבקות במשימה...

23/11/2017 23:35

הסיפור של היום מתחיל בתחנת רכבת בנימינה בסלפי עם מזוודה... לא לנתב"ג אלא ל... באר שבע!!! היעד והמטרה: להביא את שמחת הריקוד ההודי לאשה שמלאו לה 60 והערוץ ההודי פתוח אצלה קבוע בטלוויזיה.... החלטתי לנסוע ברכבת (אני ממש ממש לא אוהבת לנהוג ברכב). נסיעה של שעתיים פלוס (לא הרבה יותר מרכב....). ומה עושים בשעתיים נסיעה עם רכבת ישראל? מתארגנת...מסתרקת... מתאפרת... מופע הטרנספורמציה של יעל הישראלית ליעל ריקוד הודי בישראל..."זו רכבת להודו?" שאל אותי שם אחד הנוסעים שזכה לצפות במחזה. "הלוואי", אמרתי. " זו לא רכבת להודו, אבל אני מביאה ברכבת הזו את הודו לבאר שבע..."!מוזמנים גם לצפות בסרטון שהיה בשידור חי ולהציץ גם אתם במחזה (הוא בפרופיל שלי בפייסבוק)...ומי היו שם? קבוצת נשים וקצת ילדות שקשורים לכלת השמחה. כ30 נשים בחדר די קטן, שהשאיר מעט מקום לריקוד והיה קרוב קרוב לכולן. אבל.... הנה נכנס פה אתגר... (וזה לא היה הקהל שישבו במעגל... כי את זה אני דווקא אוהבת... לשנות חזיתות ולהגיע לכולם). הרבה מאד מהנוכחות שהיו שם לא היו באמת נוכחות. דיברו בקול די גבוה, כי קשה לדבר שיש מוזיקה של הופעה... הפנו גב וצד ומבט. זה בסדר אם זה לא מעניין אותן. אבל... היי! באתן לחגוג ולתת כבוד לכלת השמחה. אני לא חשובה כאן. זו היא, החוגגת, שכל כך אוהבת את הודו, שהשקיעו והביאו אליה את הודו למסיבה!אני נשארתי נאמנה לשליחות שלי. המשכתי להיות עם מי שהיתה איתי, אפילו שהן היו מיעוט. קחו את זה לחיים: תמיד תפגשו קשיים, חוסר כבוד, חוסר נוכחות. ואז זה הרגע שצריך לזכור למה אנחנו כאן. מה השליחות שלנו ושהיא כן מגיעה למי שהיא צריכה להגיע.זהו. חוזרת הביתה בעוד רכבת של שעתיים וחצי... שמחה בחלקי 😃
תגובות

יעל טל נוטע יעל - ריקוד הודי בישראל

רקדנית מקצועית ומורה למחול ...