איזה רחוב מוזר עוד לא הייתי ברחוב הזה .

צילצלתי בדלת , פתח לי איש מאוד זקן , ובטח לא ציפיתי שלקראת סוף הערכת תכולה 

שיצחק יספר לי  על ימי מלחמה 

בטח לא צפיתי שאיש זקן הזה שרד מחנה השמדה בדכאו .

שיחה התחילה משאלה שלי 

האם יש לך תפילין ואולי אתה רוצה לבטח אותו (תפילין כמו זהב עלותו עולה .)

יצחק ענה לי שאין לו כי הוא לא מאמין 

כי בשבילו אלוהים זה חייל גרמני שאמר לו יום לפני כיפורים שיצחק יתפלל שיהיה לו ימים יותר טובים .

יצחק בכאב שאל מה הוא עשה שאלוהים איפשר רצח של הורים ואחים ואחיות במכנה השמדה .

הוא סיפר שהוא פגש בברלין צבא רוסים ומפקדים הרשו לו ללכת איתם עד ליארוסלבל .

ולכן יצחק יודע לדבר רוסית .

יצחק איבד כל המשפחה שלו ועבר ברגל כל האירופה ולא איבד אימונה באנושות , ולא כועס על גרמנים . 

במה שהוא מאמין זה אדם ואנושות .

זה היה לפני יומיים ואני עכשיו כשכותבת ונזכרת יש לי צממורת בגוף .