לפני כחודש ביתי השתחררה מהצבא והתחילה את לימודיה במכללת תל חי . כדי להקל עליה ושתיהיה ניידת שם בצפון הרחוק חיפשנו עבורה בעלי ואני רכב. רצינו רכב  חדש ( יחסית ) ובמצב טוב. לאחר חיפושים נמצא הרכב רנו קליאו 2001 במחיר 10000ש"ח. מחיר ביטוח צד ג' בלבד היה כ- 1500 וביטוח מקיף מעל 4000 . החלטנו לבטח צד ג' בלבד.

למה אני מספרת לכם את הסיפור המסעיר הזה? הרי לא מדובר כאן באתר לרכישת מכוניות . ובכן החוויה הזו מאוד הזכירה לי את מה שקורה כיום בתחום אבטחת המידע.

לקוחות בכלל ואלו המתכננים פרויקטים חדשים בפרט משקיעים המון משאבים: בתכנון, ארכיטקטורה, רכישה, אינטגרציה, הטמעה, הדרכה.. ואת "הכסף" האחרון הנדרש לאבטחה הם לא טורחים להשקיע. מדוע? כי בהערכת הסיכונים שלהם, הסיכון שארוע אבטחת מידע יתקיים, יסכן ויחשוף אותם הוא נמוך מאוד ובגדול הם צודקים, אלא מה? שיש הבדל מהותי בין הערכת הסיכונים שאני עשיתי עם רכישת הביטוח צד ג' בלבד להערכת הסיכונים של אותם עסקים.

בהערכת הסיכונים שלי -  אם יגנבו  את הרכב היחיד שיפגע הוא ביתי (לא יהיה לה רכב והלכו להם  10000 ש"ח).

בהערכת הסיכונים של עסק -  אם יתקיים ארוע אבטחת מידע, עלולים הרבה מאוד גורמים להפגע: מוניטין החברה, ערך המניה, הכנסות החברה ועוד ולראיה עיינו בערך ענת קם, אתי אלון ועוד עשרות אלפי מקרים שארעו בשנים האחרונות, לארגונים, שהיו בטוחים ומשוכנעים שלהם זה לא יקרה.

בשורה התחתונה אני חשובת שהגיע הזמן שעסקים יתחילו להבין את הסיכונים. זה יקח קצת זמן, זו עבודה קשה, זה עולה כסף אבל הרבה מאוד אנשים וגורמים תלויים בכך, שלא כמו במקרה שלי.