הקיץ כאן, חופש מהמסגרות הפורמליות, יש לנו יותר שעות ביחד כמשפחה, והרבה ציפיות לקראת החופשה גם של הילדים, וגם שלנו.
אנחנו רוצים להנות בחופש, לתכנן, לייצר חוויות. אבל לפעמים אנחנו שוכחים את עצמנו.
איך מאזנים בין הצרכים של הילדים לבין שלנו?
כמו הרבה דברים בהורות, העניין הוא במינון וביכולת לעשות גם וגם.
אפשר לתת מעצמנו בזמן משחק, בריכה, ים, מוזיאון, פיקניק ובמסגרת של טיול משפחתי, ואפשר גם לתת לעצמנו, לשבת לקפה בשקט, להיפגש עם חברים, להמשיך עם התחביבים, ספורט, בילוי ולנוח בלי רגשות אשם.
בחופש, כשיש גמישות, זו גם הזדמנות ללמד את הילדים שגם לנו ההורים יש צרכים, רצונות וזמנים פרטיים. אנחנו בשמחה נהנים לעשות איתם ולחוות, והאיזון הזה בין נתינה לעצמנו לנתינה לילדים, הוא ערך וחלק מהחיים הבריאים.
בתהליך..המתן בבקשה.
