בתיק שבטיפולי, בעקבות בקשה שהגשתי, נתן בית המשפט השלום בראשל"צ החלטה נכונה שיש בה כדי לסייע בידי כל מי שמוגשת כנגדו חוות דעת מומחה והוא צריך "לתקוף" אותה. במקרה שלי, הצד השני הגיש חוות דעת רואה חשבון, שבה התיימר לטעון כי לחברה התובעת נגרמו נזקים כספיים במאות אלפי שקלים. פניתי מיד לבית המשפט וטענתי כי חוות הדעת מתבססת על מסמכים ונתונים אשר לא גולו במסגרת ההליכים המקדמיים. בית המשפט קיבל את טענתי וקבע כי "בעל דין אמור להעביר לידי הצד השני את כלל המסמכים המצויים ברשותו או בשליטתו ואשר יש להם רלוונטיות להליך. אין לתובעת את הזכות לברור, איזה מסמכים חשובים ואלו מסמכים אינם חשובים. כמו כן, לא ברור לי כיצד מחד טוענת התובעת כי מדובר בחומר גולמי אשר שימש את המומחה ולא ברור איזו חשיבות יש להעברתו לנתבע, ומאידך כי מדובר בחוות דעת קריטית להוכחת טענות התובעת בפני.נוכח העובדה כי התנהלות התובעת בכל הנוגע לגילוי המסמכים כבר נמצאה על ידי בעבר כלוקה בחסר, אני מוצאת את דרך התנהלות זו כעת כלקויה שבעתיים." בית המשפט החליט שלא להפעיל, בשלב זה, את הסעד הקיצוני של הוצאת חוות הדעת מהתיק אך חייב התובעת בהוצאות גבוהות והורה על העברת כלל המסמכים אשר שימשו לצורך הכנת חוות הדעת בתוך 14 יום לידי. (ת"א 49718-03-11).