איך שנגמרו הסופגניות בחנויות המזון, צצו אזני ההמן. זו הייתה יריית הפתיחה להכנות לקראת פורים!

כמה הכנות יש לקראת יומיים בהם מתחפשים? כמה התרגשות ורגשות מעורבים ?

יש המקדימים ומראש יודעים למה יתחפשו, מזמינים באתרי האינטרנט את התחפושת עוד לפני שהתחילו לשווק את התחפושות בחנויות. יש את הממתינים לרגע האחרון מתלבטים אם בכלל להתחפש ומתקשים להחליט למה יתחפשו. בין אלה לאלה, יש מנעד רחב של אפשרויות. יש את המשקיעים ביצירת תחפושת יחודית ויש את המסתפקים בכמה אביזרים אקראיים.

אפשר לאהוב את החג ולהתלהב, אפשר ממש לא לאהוב אותו ואפילו לחוש פחד מפני כל הדמויות המוזרות - בכל מקרה הוא מעורר רגשות. זו הזדמנות נהדרת לנו, ההורים, לטפח את הקשר שלנו עם הילדים. זו הזדמנות;

להקשיב לילדים- לברר איתם בדיוק מה הם רוצים- לשאול למה בחרו להתחפש ומה הסיבה. מה הדמות הספציפית מציינת עבורם. אם הילד לא רוצה להתחפש, קבלו זאת בהבנה נסו לברר למה מבלי להיות שיפוטיים. אני בטוחה שתגלו שלילד יש נימוקים משמעותיים להחלטתו.

ליצור יחד- את התחפושת או אביזרים נלווים. ליצור יחד משלוחי מנות ולחלקם. חשוב לתת לילדים להתנסות ולהיות חלק, גם אם התוצר יהיה פחות ממושלם- תרוויחו ילד שחש שהוא מסוגל ותורם. הקפידו לעודד את הילד על יצירתו ולעודד אותו על מה שהצליח לעשות.

להוציא את האלבומים הישנים שלנו ולשתף את הילדים בתחפושות שאנחנו התחפשנו. רגעי אושר המזמנים צחוק, המשפרים את האווירה המשפחתית ומגבירים את תחושת השייכות.

להשטטות יחד- זו ההזדמנות לצאת מה"חליפה הרצינית של ההורה" ולהפתיע את הילדים ביצירתיות והומור להתחפש יחד, לאפר אחד את השני- לעשות פורים משפחתי. זה חג של צחוק ושמחה- חג שמאפשר יצירת חוויות משפחתיות נעימות המשפרות את ההווי המשפחתי.

הרי בסופו של דבר, מה נזכור אנחנו וגם הילדים? את אותם הרגעים הנהדרים יחד ששברו את השיגרה וצבעו את חיינו באור, אושר ושמחה

לשלל חוויות נהדרות

קלאודיה כץ- "חשיבה הורית" מנחת הורים המתמחה בהורות לתאומים