חופשת הפסח הסתיימה ותקופת המתכונות והבגרויות מתחילה. אצלינו זו הייתה חופשת פסח בסימן של למידה. בנותיינו, התאומות, היו שקועות בתרגילי מתמטיקה לקראת המתכונת הקרבה. כל אחת לחוד ושתיהן יחד מול אתגר של בעיה שלא נפתרה.

ישנה תחרות ביניהן גלויה וסמויה, ישנה אחווה מאוד חזקה- גם אם הן לא תמיד יודו בה, ישנו הרצון להצליח בין קבוצת החברים הרחבה וישנו הערך העצמי שנבחן מול כל אירוע.

אני מביטה בהן ויודעת שצפויה תקופה עם המון רגשות של לחץ, כעס, שמחה ולעיתים גם יאוש. תקופה של יצירה והסתגרות, תקופה של יחד ולחוד. זה הזמן לארוז את הביקורת והשיפוטיות שלנו, ההורים. לחדד את ההקשבה, לגייס את העידוד ולהתחבר לאמפתיה. להקשיב למסר שמאחורי המילים, לחבק ולהיות אמפתיים והחשוב מכל הוא העידוד- על התהליך והלמידה- להזכיר שכל אחת מהן היא אחת ויחידה ובכל אחת הכוחות היחודיים לה. לתת לכל אחת מה שהיא צריכה כדי לזרוע בה את האמון בעצמה בקישוריה וביכולותיה

שיהיה לכולנו בהצלחה