כולנו רוצים להיות טובים, אבל זה ממש ממש לא קל.

אם נשאל שני אנשים – האחד רשע והשני טוב, את אותה השאלה: "האם אתה אדם טוב?"

מי לדעתך יענה ראשון – "כן, בטח!"?

אין ספק שיהיה זה הרשע שיקפוץ בראש.

לא משנה מה הוא עושה עשה או יעשה – בעיניו הוא תמיד צודק, תמיד עושה את הדברים הטובים והנכונים.

נשאל את הרשע – "איך אתה אומר שאתה טוב? הרי ראינו שממש פגעת באימא שלך, זה ממש נורא!"

והוא יענה – "סליחה אדוני, נראה לי שאתה לא מבין. היא בקשה ממני להוריד את הזבל... היום זה להוריד את הזבל, מחר לרחוץ את הכלים ומי יודע איך זה ייגמר..."

עכשיו נאמר לאדם הטוב – "מאוד יפה מצדך, הורדת את הזבל כשאימא שלך בקשה."

והוא יענה – "לא שמת לב איזה כפוי טובה אני? ממש ציערתי אותה."

לא נכון! אתה לא עשית לה כלום!"

והוא יסביר: "לא שמת לב איך רטנתי כשלקחתי את השקית ביד? לא ראית את הפנים של אימא שלי? לא שמת לב עד כמה היא הצטערה?"

הרשע תמיד צודק. הוא אפילו לא מנסה להיות טוב. כך הוא אף פעם אינו מצוי במאבק, אלא פשוט ממשיך להניח שהוא... טוב.

בניגוד לו, מי שבאמת מנסה להיות טוב, יודע עד כמה העבודה הזו קשה והוא תמיד שואף ליותר.

ישנו סוג שלישי: הצדיק המושלם. הוא מרוקן את האשפה ואומר: "תודה שאת מרשה לי לעשות את זה, אימא. את תמיד עובדת כל כך קשה ודואגת לנו. אני כל כך שמח שלפעמים את נותנת לי הזדמנות להראות לך עד כמה אני מעריך את כל מה שאת עושה."

הקושי לבחור בטוב ולעשותו, נובע משני כוחות מנוגדים, הקיימים בפנימיותו של כל אדם. בכל אחד מאיתנו טמונים שני לבבות: האחד, אוהב לעשות דברים טובים ונכונים והשני, מעדיף לנהוג באנוכיות. בכדי לבחור בטוב, עלינו לפתח תחילה מודעות למאבק המתמיד המתנהל בקרבנו.

• אתה רוצה לנצל טוב את הזמן שלך, אבל מתחשק לך לדחות דברים לאחר כך.

• אתה רוצה לאכול אוכל בריא, אבל בא לך על עוגת שוקולד.

• אתה רוצה לקנות חוכמה, אבל מתחשק לך לראות את הסדרה בטלוויזיה.

הרצון הוא תמידי. הוא מעוגן במציאות. החשק הוא רגעי ומתייחס באופן מועט בלבד לתוצאות העתידיות. החשק הוא בעצם... בריחה.

המאבק הפנימי הזה, הוא ביטוי של הקונפליקט בין הגוף לנשמה. הנשמה הנצחית שבנו רוצה לעשות את הדברים הנכונים: לאהוב את האחרים, לשאוף לצדק, להתחשב בזולת, לנהוג בהגינות, בכבוד ובאחריות... הנשמה מתאווה להגשים את הפוטנציאל שבה.

באותו זמן, הגוף שלנו, שסופו עפר, מחפש את הסיפוק הרגעי. הוא נמשך אל ההנאות שבאכילה, בשינה ובבטלה.

אתה יודע שאין זה נכון לסרב לרוקן את האשפה ובלבך אתה באמת רוצה להיות טוב. אבל הלב השני שלך, הלב המתאווה, מעדיף להישאר בבית החמים ולהמשיך לקרוא ספר בנוחיות.

אפילו בזמן קריאת השורות הללו, הנשמה דוחקת בך: "שים לב – זה יכול להיות נהדר בשבילי!" אבל באותו זמן הגוף מתנגד: "כל הריכוז הזה והעבודה הקשה, זה לא נעים לי. טוב לי איך שאני!"

בכל החלטה, שני 'הלבבות' מתנגשים ויוצרים דילמה. על מנת לנצח בקרב, עליך להתמקד בשאיפה הפנימית שלך להיות טוב. הפוך זאת לחלק בלתי נפרד מדרך החשיבה שלך ותרגיש כיצד הדבר משפיע על כל יומך – ההחלטות אליהן תגיע תהיינה בשלות ומשמעותיות יותר!!!

הגדרה נכונה של המלה "טוב" היא נקודת פתיחה חשובה לכל דבר אותו תעשה בחייך. מובן שאינך יכול להמציא לעצמך את ההגדרה ל"טוב". עליך לחפש ולמצוא מקורות מהימנים ואז לבחון איזה מהם מציג בצורה הטובה ביותר את מצבו של האדם למול המציאות.

בעזה עשויה להיות ההגדרה של 'טוב' – "אדם שחוגר על מותניו חגורת נפץ ומתפוצץ בתוך אוטובוס מלא נוסעים."

הגדרה מערבית מקובלת של המלה "טוב" היא הצלחה כלכלית. אנשים שוקעים בדיכאון משום שהם אינם מצליחנים. "מה לא טוב בי? למה אני לא מצליח לקבל משרה ניהולית?! בטח אני לא בסדר. אני צריך עזרה מקצועית!"

רגשות אלה משפיעים על הדרך בה אנו אוכלים, על דגם המכונית שלנו, על מותגי האפנה שאנו רוכשים וכן הלאה. חופשות ומכוניות פאר נובעות רק באופן חלקי משאיפתנו למנוחה ולנוחיות, בעוד שתפקידן העיקרי הוא ייצוג המעמד אליו אנו רוצים לשייך את עצמנו. אנחנו רוצים להראות לכולם שאנחנו משתייכים למה שהחברה מגדירה כ"טוב" (באלגנטיות כמובן, כדי שלא יחשבו שאנחנו המוניים!)

שאל את עצמך תמיד: האם אני מגדיר את ה"טוב" כ"מה שייראה טוב בעיני 'אנשי החברה הגבוהה'?"

או שאני מגדיר "טוב" בהתייחס לאותם אנשים, החיים על פי משמעות רוחנית עמוקה ומעניקים תרומה ערכית לאנושות?

אם לא נעמוד היטב על המשמר, אנחנו עלולים לסיים את חיינו עשירים, מפורסמים, תלויים בסמים ושקועים בדפרסיה. מדוע התיאור האופייני לכוכב סרטים או מוסיקה הוא 'אדם שהסתבך בפלילים, שאינו מסוגל להחזיק בחיי הנישואין ושמבלה שעות רבות מאוד על מיטת הפסיכיאטר'?

כל זה משום שההגדרה הבסיסית של המושג "טוב" איננה נכונה.

היהדות שואבת את הגדרת הטוב מן התורה, אשר מתארת לנו כיצד צריך לנהוג האדם הטוב כלפי חבריו, משפחתו והחברה בכלל. טוב-לב הוא אדיבות, הגינות, יושר ונאמנות לקב"ה.

הזהר מאוד ובדוק היטב, אם אתה פועל על פי ההגדרה הנכונה. אחרת, אתה עלול לבזבז עשרים שנה מחייך, רק כדי לגלות שקנית בהן אוצרות מזויפים.

ברגע שתגיע להגדרה ברורה, יהיה עליך לפעול על פיה. תמיד יהיו כאלה שינסו לשנות את ההגדרה שלך ל"טוב", (במיוחד כשהתנהגותך תגרום להם להרגיש שלא בנוח, עם הדרך בה הם מתנהגים). לכן, יהיה עליך לדעת להתעקש ולעמוד על הגדרתך, גם כשלועגים לך.