האם לדלקת בשריר צריך לקחת אנטיביוטיקה?

קיים לפעמים בלבול רב ואי הבנה בקרב הציבור  בנוגע להבדלים בין תגובה דלקתית של הגוף לגורם או זיהום חיצוני, כלומר חיידק או וירוס שנכנס לגוף למחזור הדם דרך חתך או דרכי הנשימה לבין תגובה דלקתית של הגוף לפגיעה טראומטית מגורם חיצוני ברקמות כגון חתך,נקיעת קרסול,שבר,קרע בשריר וכו'. במאמר זה אסביר מהי התגובה של הגוף לכל אחת מהפגיעות והשונות בתגובה בין הפגיעות.

מהי דלקת?

דלקת היא תגובה הגנתית של הגוף ע"י שימוש במערכת החיסונית שלו (immune system  ) לפגיעה ברקמות הגוף כאשר קיימת תגובה שונה לחדירת חיידק/וירוס למערכות הגוף ותגובה שונה לפגיעה של הרקמות ע"י טראומה כגון נקע,חתך,פגיעה בגידים,שחיקת סחוס,קרע בשריר ועוד.

תגובה דלקתית לחיידק/וירוס:

כאשר חודר למערכת הדם גורם זר מחוץ לגוף כמו חיידק או וירוס,תאי הדם הלבנים מזהים את אותו גורם זר ומתחילים להתקיף ולבודד אותו על מנת שלא יגרום נזק לגוף. תאי הדם הלבנים גורמים לגוף להפריש כימיקלים מסוימים למערכת הדם ואותם כימיקלים מתקיפים את החיידק או הוירוס.

ישנן מחלות, שבהן הגוף מפעיל תגובה אנטי דלקתית שגויה, גם כאשר אין חדירה חיצונית של וירוס או חיידק המאיים על רקמות הגוף ואותם כימיקלים מתחילים לתקוף את הרקמות הבריאות של הגוף והורסים אותם. תגובה כזו מכונה מחלה אוטו-אימיונית ובמקרים רבים הטיפול בה הוא ע"י דיכוי מערכת החיסון של הגוף בצורה כימית ע"י  תרופות אגרסיביות כדי לעצור את התגובה ההרסנית של הגוף כלפי עצמו.

התגובה במקרה זה של הגוף היא תגובה מערכתית (סיסטמית), מכיוון שדרך זרם הדם אותו חיידק או וירוס יכול להגיע  לכל רקמות הגוף ולכן כל מקום בגוף עם אספקת דם יפריש את אותם כימיקלים כדי למנוע את הפגיעה.

הסימפטומים של תגובה דלקתית של הגוף לחיידק או וירוס הם: חום,צמרמורות,עייפות וחוסר אנרגיה,כאב ראש,חוסר תאבון,כאבי שרירים.

הטיפול במצב זה הוא בדרך כלל ע"י לקיחת סדרה של כדורי אנטיביוטיקה שנרשמו ע"י הרופא המטפל למשך 10 ימים לפחות וברוב המקרים  המצב ישתפר לאחר פרק זמן זה.

תגובה דלקתית לטראומה ממקור חיצוני:

כאשר רקמות הגוף עוברות טראומה על רקע מכני,כלומר פגיעה פיזית ברקמה שגורמת לה להימתח,להיקרע, להישבר,לדמם, הגוף מגיב ויוצר במקום הפגיעה (תגובה מקומית) תגובה דלקתית שתפקידה לגרום לריפוי ואיחוי של הרקמה שנפגעה בצורה המהירה ביותר וזהו ההבדל העיקרי בין שתי התגובות: אחת להילחם בגורם החיצוני המזיק והשנייה תגובה של איחוי וריפוי של הרקמה הפגועה.

הסימפטומים לפגיעה טראומטית ברקמות הם : נפיחות,כאב מקומי, אדמומיות של המקום,נוקשות וירידה בטווחי תנועה במפרק הפגוע.

הטיפול בדלקת בשלב האקוטי של הפגיעה (עד 3 שבועות) על רקע פגיעה ברקמות מורכב מראשי התיבות M.I.C.E  , כלומר:

Movement  - תנועה- הזזה של המפרק הפגוע בצורה אקטיבית,מינימלית ככל שתהיה, כמובן במגבלות הפגיעה והוראות הרופא המטפל.

Ice  -קרח- קומפרסים מקומיים של קרח על מקום הפגיעה,10-12 דקות ולאחר מכן הפסקה למשך 3 שעות

Compression  - לחץ- חבישת לחץ ע"י תחבושות כדי להגביל את הנפיחות סביב המפרק

Elevation  -  הרמה- הרמת הגפה הפגועה ותמיכתה ע"י כריות או אמצעים אחרים כדי לגרום לכוח הכובד ל"משוך" את הנוזלים מהמקום הפגוע וע"י כך להפחית את הנפיחות.

בנוסף,כדי לזרז את החלמה יש אפשרות להשתמש בכדורים אנטי דלקתיים לא סטירואידלים (NSAID'S  )  כאשר המוכרים הם אטופן, ארקוקסיה, אביטרן  שאלו כדורים הנלקחים אוראלית ותפקידם להפחית את התגובה הדלקתית, מריחת משחה מקומית אנטי דלקתית, שימוש בזרמים חשמליים (אלקטרותרפיה) להפחתת נפיחות והתחלת טיפול פיזיותרפי שיכלול עיסוי,הנעה ,חיזוק של השרירים ושיקום הרקמה הפגועה והחזרת המטופל לתפקוד נורמאלי ומלא.

תגובת הגוף לפגיעה היא מאוד מהירה אך קצב ריפוי הרקמה הפגועה תלוי בגורמים רבים כגון: גיל המטופל,מיקום הפגיעה, מחלות רקע (סוכרת,מחלות כלי דם וכו).

לכן, כאשר הרופא מאבחן דלקת בשריר הוא לא רושם אנטיביוטיקה אלא    NSAID'S לטיפול בבעיה וכאשר המטופל מתלונן על כאב גרון וחום מלווה בצמרמורות הרופא לא רושם לו NSAID'S   אלא אנטיביוטיקה לטיפול בבעיה.

איחולי בריאות לכולם!!!

שי

הערה: אין לראות בכל מה שנכתב במאמר זה ייעוץ או הוראות טיפול כלשהן,מאמר זה הוא מאמר כללי הבא לתאר את ההבדלים השונים בין הדלקות ודרכי הטיפול המקובלות ובשום פנים ואופן לא בא להחליף בדיקה פיזיקלית ע"י רופא מוסמך.יש להתייעץ עם רופא מוסמך בכל בעיה רפואית ולפעול על פי ההוראות הניתנות ממנו.