"הכול חרא!! נמאס לי!"

יואב (שם בדוי) יושב מולי כואב, כועס ומיואש.

"מה כל כך חרא?" אני שואל. "הכול!, בעבודה אני לא מתקדם כמו שאני רוצה ונמאס לי להישאר באותו התפקיד. אשתי כל הזמן כועסת ואנחנו רבים וכבר כמעט שלושה חודשים שלא יצאנו לבלות ביחד ואפילו את הילדים אני כמעט ולא רואה כי אני חייב לעבוד עד מאוחר אחרת אין שום סיכוי שאי פעם יקדמו אותי.."

"מה לא חרא בחיים שלך?"

"שום דבר, הכול חרא. אין שום סיכוי שאני אגיע בקרוב למשהו, יכול להיות שאפילו יפטרו אותי כי אני כל כך עייף שאני עושה שטויות וטעויות של טירון.."

"ובכול זאת, האם יש לך משהו שהוא כן טוב בחיים בשלך? שתוכל לראות שמצבך טוב יותר איתו מאשר בלעדיו?"

"אני יודע?... אולי הילדים.. אבל אין לי זמן להיות איתם בכלל!"

רובנו, חושבים כמו יואב לפעמים. רואים את השלילי ואת הקושי בכל כיוון שאנו מסתכלים. אנו חשים מיואשים, עייפים, תלושים ודהויים. אין לנו כוח להתמודד עם הקושי והכל נראה קשה ומעל ליכולת שלנו לשנות משהו. אנו חשים חלשים ונשלטים ע"י כוחות שחזקים מאיתנו ופועלים נגדנו. אבל האם זו האמת כולה? רציתי לברר זאת עם יואב.

"הילדים שלך זה דבר טוב בחיים שלך?"

"כן, אבל..."

"בלי אבל, זה מובן מאליו שיש לך ילדים? שאוהבים אותך ורוצים להיות איתך?"

"תראה, אני האבא שלהם, בטח שהם ירצו להיות איתי.."

"אתה בטוח? האם אתה מכיר או שמעת על אבות שהילדים שלהם לא רוצים לפגוש אותם ולדבר איתם?"

"כן, יש כאלה.. אבל הם פועלים אחרת.."

"זה לא משנה איך הם פועלים, האם הילדים שלך זה משהו טוב בחיים שלך? האם אתה יכול להודות על כך שהם שם?"

"כן, נו... ומה זה עוזר לי?"

"סבלנות, אשתך שנמצאת איתך, למרות הכול, היא מובנת מאליו?"

"לא, היא יכולה להתגרש, אבל היא בוחרת להיות איתי"

"אז אשתך והילדים הם דברים שעובדים בחיים שלך, האם יש עוד? מה עם העבודה שלך?"

"מה פתאום.."

"כמה אנשים בלי עבודה אתה מכיר? האם העובדה שיש לך בכלל עבודה, שמכניסה לך כסף הביתה ומאפשרת לך לחיות ולקיים את עצמך ואת המשפחה, זה מובן מאליו?"

"טוב לא, זה לא מובן מאליו"

"ומה עם הבריאות שלך? היא מובנת מאליו?"

"אני רואה כבר לאן אתה הולך, לא זה לא .."

"אז בוא ותעשה את הצעד הבא, האם הכול חרא בחיים שלך?"

"לא...."

"אז מה כן עובד לך? "

" המשפחה, הילדים, זה שיש לי הכנסה, שאני בריא, למרות שאני מתעמל קשה בשביל זה...ש..שיש לי בית לגור בו, שיש לי חברים טובים שתומכים בי..."

"יש עוד?"

"מה?  להתחיל להגיד את הכול?  כל דבר הכי קטן?!"

"מה קרה? יש משהו קטן שם?.. זה קטן שאתה נושם וחי? כמה אנשים לא חיים?.. זה קטן שיש לך בגדים? כמה מסתובבים עם סמרטוטים עליהם?.. זה קטן שיש לך מה לאכול? כשיש אנשים רעבים, שאתה יכול לראות? שיש מלא אנשים עיוורים.. להמשיך?"

"אז מה אתה רוצה להגיד לי, שהחיים שלי נפלאים? שהכול בסדר ואין לי שום בעיה? זה נראה לי שטות ניו-אייג'ית כזו.. כן!  בואו נגיד שהכול נפלא גם כשאנו שוכבים בחרא... "

"לא אני לא רוצה להגיד שום דבר כזה. אני לא רוצה שתתעלם מהבעיות והקשיים שלך. אני רק ממליץ לך להסתכל גם על עוד דברים חוץ מהם."

כאשר אנו מתמקדים רק בנקודות הקושי והכאב שלנו, אנו לא רואים את כל הדברים הטובים שיש לנו בחיים. אנו מאבדים את האחיזה שלנו בעובדות ונשאבים לחיים בדעה שרואה את הקושי כחזות הכול. אם נוכל לראות ולהוקיר גם את הדברים הטובים בחיינו, נוכל לזהות את הנקודות שמסוגלות להיות משען ומנוף לטיפול בבעיות שלנו. גם הבעיות עצמן מקבלות את הפרופורציה הנכונה וההתמודדות איתן נראית ונעשית יותר פשוטה כיוון שיש לנו במה להאחז.

עשו גם אתם רשימה של כל מה שעובד לכם בחיים.. כתבו אותה בצורה מסודרת. אל תחסכו ואל תקצרו, רשמו הכול, גם אם נראה לכם במבט ראשון קטן וחסר חשיבות.

קראו את הרשימה שלכם... האם יש שם פריט אחד שהוא מובן מאליו? האם יש שם פריט אחד שאתם יכולים להיות בטוחים בצורה וודאית שיהיה שם גם מחר? האם אתם בוודאות תהיו כאן מחר?..

תוכלו לקרוא אתה רשימה את חלק ממנה מדי יום, כדי להזכיר לכם תמיד לא רק את הרע שיש אלא גם את הטוב..