סודות גלויים

עבודות השמן  על בד מתהוות בסדרות והרצף הסדרתי מאפשר חקירה לעומק של הדימויים השונים.

בכל סידרה קיימים היגיון ואיפיון מובנים והסדרות השונות מתחברות זו לזו באמצעות  מוטיבים חוזרים.

בזמן עבודות הציור מיקומי הוא מעין ריחוף מעל הקנווס.

התכנים נרקמים כמו ממעוף ציפור והשכבות שקופות זו מעל זו, נבנות למסה הרמונית שמתאפיינת בתנועה פנימית.

הציור מתהווה בזמן שהבד מונח על משטח עבודה גדול ועניין זה משרת את טכניקות הצבע בהן אני בוחרת.

כקולוריסטית, עולם תופעות הטבע הינו מקור השראה עיקרי עבורי גם לעניין הטכני של השימוש בצבע והבנת הקו והכתם כמהויות משולבות.

הצורות והצבעים נושאים תדרים אנרגטיים שהם בגדר אינפורמציות רגשיות וקוגניטיביות. אזור החיבור בין מסות הצבע הוא בעל חשיבות עצומה בעיני ושם מתקיימת הנשימה של הציור.

יש לי עניין מיוחד במעברים שבין מסות הצבע, המשנות כיוון ותנועה וזה לכשעצמו מהווה מבחינתי מסר שלם ומלא.

בעבודת הציור שלי מתקיים מתח בין "פיגורטיבי"/"ניתן לזיהוי" למופשט ובין חלל אין סופי לאלמנט בעל גבולות מוגדרים.

נוצרת אוירה מופשטת ומשוחררת מ"סיפור" גם אם מופיע בציור אוביקט מוכר. למרות המסגרת או סימון השולים נוצרת תחושה של קומפוזיציה פתוחה שקוראת אל מקום שמעבר.

המטרה שלי היא ליצור מרחב שקט שמושך את המתבונן אל תוך הרבדים השקופים של הצבע.

אני לא חווה את האזור המצויר כמשהו סופי אלא כאמצעי/שער, שכמו בנוי מסכי משי, דרכם עובר המתבונן.

עבודות השמן שאני יוצרת מכוונות למהות ולא לסיפור.

אני נמנעת במודע מהתעסקות בתכנים פוליטיים/ חברתיים ורואה את קיומי כאומנית במקום שיכול להביא ריפוי דרך תודעה שקטה ולא דרך הנצחת טראומות,מחדלים וכאוס,שמנסים לזעזע את מה שכבר מזועזע ממילא .

אין בי הזדהות עם מקומו של "האמן המחפש".

בעבודתי אני נוסקת לתוך אזור של מחשבה,הופכת להיות המחשבה עצמה

והתוצאה מתגלמת על הבד ממקום חופשי,מקום שמוצא.