"טיפולי פוריות מעלים אותך על רכבת הרים.איש לא יודע היכן תסתיים הנסיעה ומתי תוכל סוף סוף לרדת ממנה אל קרקע בטוחה.אתה נע בין אופטימיות לייאוש,בין אושר לעצב,בין עשייה לפסיביות,והכל בתוך רגעים.כשאני מסתכלת על עצמי בשנתיים האחרונות,הטלטלות הרגשיות הללו הן,ללא ספק,ממאפייני התקופה הבולטים ביותר." (מתוך הספר "נעבור את זה ביחד".ע"מ 155).

הספר "נעבור את זה ביחד" היה מונח ליד מיטתי זמן רב.רוצה לקרוא אותו -אבל נמנעת.מסוקרנת אך עייפה.לא היה לי ספק שהקריאה בספר תעורר בי רגשות רבים,מספיק לקרוא את אחורי הספר ולראות בעיני רוחי את המטופלות היקרות שיושבות מולי בקליניקה.
זה העיסוק שלי,ללוות נשים יקרות במסע קשה מלא עליות ומורדות ללא ידיעה מתי יהיה סופו.
לבסוף התחלתי לקרוא..התיאורים,החוויות ,המחשבות..יכלתי לדמיין כמעט כל אחת ממטופלותי מספר את הסיפור הזה.זה כביכול סיפור מאוד אישי,אך ללא ספק זה סיפור של קהילה.

גליה ודר מתארים את "החוויה" של טיפולי הפוריות בעוצמה כה רבה,וגם אני,שנתקלת בסיפורים כאלה מידי יום,מצאתי עצמי דומעת ומתרגשת ולעיתים גם כועסת.

"הרופא מחזיק בידיו צינור דק וארוך ובו חומר המכיל יוד,כך הוסבר לי.הצינור הזה אמור להיכנס עכשיו לתוכי? אני מסתכלת בו בזעזוע.דפיקות הלב שלי מתחזקות."מתחילים",הוא אומר,ומדגיש שוב, "אם יכאב לך מאוד תעצרי אותי."

רגע אחד אחרי אני שומעת צרחות קורעות לב.לוקח לי עוד כמה רגעים להבין שהצרחות הללו הן הצרחות שלי.קול חדש,לא מוכר,בוקע מתוכיכל מה שטרחו לומר לי היה שזו בדיקה "קצת לא נעימה".ברגע זה אני מוצפת בהמון כעס.כעס על הרופא,שלא שיתף אותי בכל מה שהוא יודע ושלא הכין אותי כמו שצריך.כעס על המערכת,שמסתירה מן המטופלות את האינפורמציה החשובה הזאת.ובעיקר כעס על עצמי.אני כל כך כועסת על עצמי.איך יכולתי להגיע לבדיקה בלי לברר קודם?..איפה הבחורה הדעתנית,משכילה,הספקניתמתי הפכה להיות הצל של עצמה?" (נעבור את זה ביחד.עמ' 74-75 ).

החוויה שגליה מתארת,מאוד מוכרת לי מהסיפורים של מטופלותי.בתחילה חוסר המידע מהמערכת ולאחריו "עודף" המידע מהרשת והקושי לסנן בין מידע רלוונטי ללא רלוונטי.נשים רבות "בוחרות" להן מחלות או אבחנות לפי מה שקראו ברשת,חלקן "מכניסות" לעצמן מתחים ופחדים נוספים ולא רלוונטים.כאלה שיכלו להימנע מהן אם הייתה להן האוזן הקשבת בזמן הנכון.

"לאחר שכל התחזיות מתבדות בזו אחר זו,אני מחליטה,סוף סוף,שאני כנראה זקוקה לעזרה מקצועית.בהמלצת חברה אני פונה למטפלת וקובעת איתה מפגשראשון.לא יודעת למה לצפות,לא באמת מאמינה שזה יכול לתרום לי במשהו..לורח לי כמה שבועות להבין שהיא בצד שלי,ושהיא נותנת לי משהו שהמשפחה והחברים לא יכולים לתת לי,למרות הרצון הטוב"(נעבור את זה ביחד,עמ' 54)

מזמינה אתכן לעבור את זה ביחד!

שיעבור מהר ובקלות

קארין

רפואה סינית לנשים
מדריכה ב"שיטת אביבה"

*תודה לגליה ודר על ששיתפו וחשפו ובכך "הוציאו לאור" רגשות של רבים אחרים.