לפני הרבה שנים הוקמה העיר חלם ליד נהר שהיה עליו גשר עץ. במשך השנים, הקרשים אשר היו מסודרים לכל אורך הגשר החלו להתנדנד. יום אחד טיפס ילד על הגשר. לפתע, דרך על אחד הקרשים המתנדנדים, מעד וקיבל מכה בברך. וביום אחר, סבל עם שק קמח כבד על הגב טיפס על הגשר, דרך על אחד הקרשים המתנדנדים, איבד את שיווי משקלו, שמט את השק וכל הקמח אבד. אבל רק לאחר שסוחר עשיר בבגדיו המפוארים רכב על הגשר עם סוסו שדרך על אחד הקרשים ונבהל והפיל את הסוחר העשיר למים שבנס לא טבע החלו אנשי העיר חלם לחשוב מה לעשות.

התכנסה מועצת חכמי חלם לטכס עצה במשך שבעה ימים ושבעה לילות לא עצמו עיין ולא הפסיקו מלהתווכח עד שלבסוף הגיעו להסכמה. הפתרון חייב להיות מפעל בנייה שכמוהו לא נראה. מפעל כזה שיפיץ את שמה של העיר חלם בכל רחבי העולם.

כך, התכנסו כל החלמאים בכיכר העיר וערכו מגבית ולא היה אחד שלא תרם כפי יכולתו. בממון שצברו קנו חומרי בנייה רבים והובילו אותם לפאתי הגשר. ואז הו אז החלו במלאכתם ו... הקימו בסמוך לגשר בית חולים מפואר, משוכלל, מאובזר ומודרני מעין כמוהו.

ומאז, בכל פעם שהלך ביש מזל נפצע כשטיפס על הגשר הרעוע, צוות אחים מיומן חש לעזרתו ומביא אותו במהירות הבזק אל בית החולים שם הוא מקבל טיפול מן המשובח שבמשובחים.

ככל שהזמן חלף ושיעור הנפגעים מהגשר עלה, ראו בכך החלמאים הוכחה לנחיצות הרבה של בית החולים ומתן חיזוק נבון והגיוני להחלטה שקיבלו להקים בית חולים סמוך לגשר והיו מסופקים ומרוצים בחוכמתם שהיו בטוחיים שתתפרסם בכל העולם כולו.

------------------------------------------------------------

עד כמה אנחנו מוצאים פתרונות משניים לבעייה האמיתית שלנו. עד כמה אנחנו חוששים להביט אל המציאות, אל הכאב, להניח אותו על השולחן, כן, כן את כל האבנים והמשקולות להביט להרגיש, לחוות כדי להתמודד איתם פנים מול פנים. לעיתים הרבה יותר קל "לטאטא מתחת לשטיח" לברוח מהבעייה, לשים בצד ולחכות שהזמן יפשיר, או משהו אחר יעבוד. אך לא תמיד קורה.

הבעיה עלולה לגדול וכאב שלא מטופל יכול גם להתפרץ כהר געש ביום אחד ולגרום גם נזק בריאותי בלתי הפיך. זה לא פשוט לדבר על מה שמפריע לנו, או על מה שלא עובד ומצליח לנו. אם זה בזוגיות, בעבודה מול הילדים ובעיקר מול עצמי.

אך, זיכרו חברים הכוח לשנות ולשפר טמון רק בכם. התחילו בשלב הראשון לדבר על הבעייה עם אדם קרוב, או אדם מיקצועי ואפילו לכתוב מכתב לעצמכם עם הנושא הכאוב. צעד צעד, התקדמו וסילחו לעצמכם על מה שהיה. קחו אחריות ותהיו קצת יותר חכמים... מחכמי חלם.

שבת טובה ורגועה שבת שלום

אשמח לשמוע את תגובתכם