הבוקר ערכתי טקס בר מצווה לאיתי. את איתי ומשפחתו ליוויתי במשך כחודשיים. תראו, כשאני מסביר לאנשים, שהלימוד איתי הוא לא טכני, אלא מגיע ממקום ריגשי ואיכפתי. כשאני מבהיר, שבמהלך הליווי שלי, ההורים והנער יכולים להיות שלווים ורגועים. כשאני מספר, שטקס בר המצווה הוא חוויתי ומרגש, ומותאם לכל משפחה. הכל נכון! אבל, כמה שאני אכתוב, זה לא יכיל את הרגש. אבל, כשאינגה, האמא של איתי, מספרת על זה, זה מרגש אותי כל כך. ותאמינו לי, סרטון כזה, שווה הרבה יותר מ 1,000 מילים!