חמאה מזוקקת - גהיאני רוצה לדבר אתכם הפעם על דבר מופלא הנקרא גהי - GHEE.
גהי הינו חמאה מזוקקת המקובל בבישול האיורוודי ההודי, שם אחר שיש לו הוא הסמנה - SAMNE כפי שהוא ידוע בקרב התימנים והערבים.
בניגוד לחמאה רגילה זהו דבר בריא ביותר. הגהי נחשב למקודש ומרפא במסורת ההודית. בין היתר נחשב הגהי כמאזן ומחזק את הגוף.
הוא מנקה את הכבד, משפר את הזכרון ואת התפקוד המנטאלי ותורם לאריכות ימים. בנוסף הגהי מתאים לאנשים שיש להם אי סבילות ללקטוז.
הגהי עמיד יותר מכל שמן אחר בטיגון ארוך, גם בטמפרטורה של 300 מעלות צלזיוס. הוא גם נשמר שנים במקרר, וללא כל ספק הוא שמן הטיגון הטעים ביותר אם רוצים טעמי חמאה באוכל.
כשהמורה שלי סיפר לי עד כמה פשוט להכין גהי כמעט נפלתי מהמזרן (בשיעור יוגה יושבים על מזרן ולא על כסא, לכן גם אי אפשר ליפול ממנו – גאוני!). אז, גהי הינה חמאה מזוקקת שאין בתוכה כבר את כל המרכיבים הלא בריאים שיש בחמאה. כשהייתי קטנה העסקתי את עצמי רבות בסוגית החמאה כנגד המרגרינה. כשהתבגרתי גיליתי שאין בכלל סוגיה, כל אחד מסיבותיו הוא אינו בריא לנו וצריכתו גורמת לנו נזק. אז אמרתי – נו טוב, אפשר לטגן בשמן זית. שמן זית זה בריא לא? במיוחד כשהוא מכבישה קרה ובאיכות כתיתית מעולה. וכך היה, שמן הזית היה חברי הטוב למשך מספר שנים וליווה אותי באינסוף ביציות מקושקשות ואומלטים מתוחכמים עם מילויים כאלה ואחרים.
ואז הלכתי ללמוד רפואה סינית, וכחלק מהלימודים היה לנו גם קורס תזונה מערבית. בקורס הזה גילו לנו סוד, לשמן זית טמפרטורת רתיחה מאוד נמוכה, זאת אומרת, דרושים מספר דקות מועטות כדי להפוך שמן זית בריא לשמן זית רותח ששומניו הופכים בבת אחת למסרטנים ביותר.
מאידך גילינו שהשמן הכי טוב לבישול הוא דווקא שמן כותנה(בכבישה קרה כמובן) מכיוון שזהו שמן שטמפרטורת הרתיחה שלו היא גבוהה ולכן הוא שומר על מרכיביו הבריאותיים גם בבישול.
ואז, אז המורה שלי ליוגה גילה לי את סוד הגהי. הגהי שניתן לבשל איתו הכל – מביצים, פשטידות ועוד מיני מאפה כולל המתוקים – עוגות, עוגיות וכ"ו. גהי, שהנוכחות שלו בעצם מוסיפה לערך התזונתי של האוכל שלנו. אז, אחרי שסיקרנתי אתכם (וגם הפרכנו כמה מיתוסים על שמן זית)...