היום, בביקור בים, חוויתי דוגמה חיה לכך שהפרשנות שלנו משנה את הדרך שבה אנחנו מרגישים ובעקבות זאת את הדרך בה אנחנו מתנהגים. ​ סיפור שהיה כך היה: מידי פעם אני נוהג לבקר בבוקר בחוף הים וליצור רוגע להמשך היום. כך גם קרה הבוקר. הגעתי לחוף הים וכמנהגי פרסתי את כיסא הים ויצאתי להליכה שקטה בחוף כשבאוזני טל ואביעד מרגיעים לי את הבוקר דרך הרדיו. ​ היום, ההליכה שילבה גם התבוננות על החוף המלא בדייגים שנהנו לתפוס דגים, או לפחות לחכות לדגים שיבואו אליהם ולתפוס עוד קצת מחום השמש שהחליטה לבקר באמצע ינואר. בדרך חזרה מהליכת הבוקר, אני מביט לכיוון המקום בו הנחתי את הכיסא ורואה מולי רק חול וחול (כן, זה היה היום בבוקר... כמערכון הגשש), אין זכר לכיסא שעמד שם. האוטומט שלי עלה ואני והתחלתי ליצור בפנים כעס ולקלל בתוכי את אותו גנב בן גנב שהשאיר אותי מחוסר כיסא בים. אט אט הרגשתי שהרוגע שהיה לי בהליכה נעלם בבת אחת והסרטים הפנימיים תחילים לעלות. ​ עצרתי לרגע, נשמתי, וחשבתי לעצמי מה באמת קרה: "כולה כיסא, גם לא מי יודע מה שלם, כבר קצת שבור וישן. מעבר לכך, יהיה לי אחלה סיפור לספר בבית על היום שלי בים ועל גנב הכיסאות המסתורי." בעודי חושב את המחשבות הללו, הרגשתי את הרוגע חוזר ואפילו חיוך קטן עלה על פני כשראיתי בעיני רוחי את הצחקוקים של אשתי והבנות כשאספר על הכיסא שנגנב. ​ לפתע עיני ראו את הכיסא ליד אחד הדייגים שהמתין לשלל שהים הציע לו וכנראה החליט שעדיף כיסא אחד ביד מעשרה דגים בים. ניגשתי אל הדייג ושאלתי אותו אם הוא לקח את הכיסא. "כן, שמרתי עליו בשבילך" ענה הדייג בלי לחשוב לרגע. "קח אותו אבל תשאיר לי את הסיגריות שעליו" הוא המשיך. "זה בסדר" אמרתי לו "אני כבר אשמור לך על הסיגריות" אמרתי בעודי לוקח את הכיסא ואוחז בסיגריות של הדיג ביד... לפעמים קורים לנו אירועים בחיים שלא ממש מתאימים למה שאנחנו היינו רוצים שיקרה. היכולת שלנו לשלוט באירוע היא מינימלית. אמנם אנחנו יכולים להשפיע על מה שיקרה בו, אבל האירוע עצמו תלוי בגורמים רבים שאינם בתחום ההשפעה שלנו ולכן, אין זה משנה כמה ננסה לשלוט בו, התוצאה איננה בשליטתנו. החלק היחיד שבשליטתנו המלאה הוא הבחירה בהתייחסות שלנו לאותו אירוע. אם נבחר להתייחס אליו כאירוע "רע" התחושה שלנו תהיה בהתאם, לעומת זאת, אם נתייחס אליו כאירוע שאיננו "רע" אלא פשוט כאירוע התחושה תהיה זו שנבחר. אז אם יש לנו דרך לבחור את התחושה שלנו, לא עדיף לבחור בתחושה נעימה? ניצן קליין - מאמן ומנחה סדנאות דרך חוויה ​