בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי לעיתים קרובות יותר נפגש בפורום גברי בלבד.

פעם, המחשבה על מפגש ללא נשים היה בלתי נתפש בעיני. מזתומרת? מה עושים בלי נשים? עם מי מדברים? ואם כבר מדברים אז זה בטח על כדורגל? או פוליטיקה? ולאט לאט החל להגיע שינוי.

לפתע פתאום זה קרה. ערב אחד ש"במקרה" הגיעו רק הגברים ואחרי קילוף קל של הקליפות מתחילה שיחת עומק על המהות הגברית והיכן זה פוגש אותנו, על ציפיות ומוסכמות חברתיות בעולם משתנה שופס אותנו לא ממש מוכנים, שהיקום דורש מהגבריות שלנו להשתנות, על סוג תקשורת אחר עם המשפחה, על השינוי בתפיסת ההורות הגברית ועוד ועוד.

ערב אחר על התבגרות והתבוננות על חיים שחולפים להם.

וערבים נוספים שבהם אנו מתבוננים בנו כגברים במעמד הביניים בשרשרת, שמצד אחד אנו בנים לאבותינו ומצד שני אנו אבות לבנינו, ואף קרה שכבר היו שיחות שכללו את היות חלקינו סבים לנכדינו.

מדהים לראות את השינוי שחל בנו הגברים. עד לפני לא הרבה שנים יכולנו לשבת שעות יחד לעשן מקטרת ולהוציא מילה אחת או שתיים לעבר החברים שסביבנו. והיום, אנו משתנים, הרבה יותר ורבליים, יותר פתוחים ובעיקר מוכנים לשתף ולחלוק את השאלות, הלבטים, הקשיים ואפילו (רחמנא ליצלן) את הרגשות.

אני מזמין אתכם, הגברים, להתנסות ולאפשר מקום של תקשורת פתוחה ואמיתית עם חברים.

אשמח לחלוק אתכם מפגש

יו-חנן

מאפשר זוגיות-יוצרת