העוברית הקטנה אצלה בבטן, הריון שני, משמח ונעים. זו בת שניה אז קניות כבר כמעט ולא צריך לעשות וכל שנותר הוא להמתין ללידה המיוחלת. הלידה הראשונה הייתה מאתגרת וטראומתית: 48 שעות של צירים כואבים, מתח גדול ובסוף קיסרי חירום. הפחד לקראת הלידה השניה החל לחלחל אבל היא הייתה נחושה שבפעם השנייה זה בטוח יצליח- היא תעבור לידה רגילה! חפרה באינטרנט וקראה על כל האופציות והדרכים לגרום לחוויה הפעם להיות שונה וגם המילה הומאופתיה הופיעה שם.
אותי היא הכירה כבר מהילדות, בהריון הראשון עזרתי לה תוך שעות ספורות להפטר מכאבים של אבנים בכליות אז היא זכרה את הטיפול ההומאופתי לטובה ופנתה אלי. "את מלווה גם לידות" היא שאלה? "ברור!" עניתי, למרות שלבד עדיין לא עשיתי את זה אבל כבר ידעתי את כל מה שצריך. היא הגיעה עם בעלה לפגישת הכנה, חוששים אך סומכים ואני עם פרפרים בבטן אבל עם ידיעה פנימית שהכל יהיה בסדר. ציידתי אותם בערכת הלידה ובהסברים. ערכת הלידה מונה 50 תרופות הומאופתיות (רמדיס) ממוספרות עם מקרא.
כשהתקרבה הלידה הייתי צמודה לסלולרי. הצלצול המיוחל הגיע דווקא בשעות הצהריים, "התחילו הצירים" היא אמרה. "קחי מספר 7 כל שעה". בחצות, הם כבר היו בדרך לבית החולים ואיתי בקשר רציף לעדכון מצב. כל הזמן החלפנו את סוג הטיפול, לפעמים גם כל חצי שעה. לפנות בוקר הגיע הרגע המיוחל והיא נולדה בלידה רגילה, בחוויה טובה ומספקת. מרוב אדרנלין היה קשה לי לישון.
למחרת, קיבלתי את ההודעה הכי מרגשת שיש: "הלידה הייתה קשה אבל לגמרי חוויה מתקנת ללידה הראשונה", לידה רגילה. מאז כבר ליוויתי אותה גם בלידה שלישית ועוד נשים רבות בלידות מכל הסוגים, וערכת הקסמים אף פעם לא אכזבה.