תחושת תקיעות  היא מצב שבו אדם חווה חוסר התקדמות, חוסר שינוי או קושי לנוע קדימה בחייו האישיים, המקצועיים או הרגשיים – למרות הרצון העז לשיפור.
זו תחושה סובייקטיבית של "דריכה במקום" שהאדם מרגיש שהוא אינו מממש את הפוטנציאל שלו או שאינו מצליח לפרוץ שלב בדרך לשינוי שהוא שואף אליו.

 המאפיינים העיקריים לתחושת תקיעות הם :
 * חזרה על אותן דפוסי התנהגות או טעויות.
 * פער בין הרצון או החזון שלנו לבין הפעולות בפועל.
 * חוסר מוטיבציה או ירידה באנרגיה לפעול.
 * תחושת חוסר בהירות לגבי מטרות וכיוון.
 * רגשות של תסכול, אכזבה או שחיקה.

מהם הגורמים ומדוע אנו חווים תחושה זו?

• אמונות מגבילות – מחשבות פנימיות כמו "אני לא מספיק טוב", "זה לא בשבילי", או "מאוחר מדי להתחיל".
• פחד משינוי או כישלון – המוח שלנו נוטה להעדיף את המוכר והבטוח, גם אם הוא לא מקדם אותנו.
• חוסר בהירות לגבי מטרות – כשאין יעד מוגדר וברור, קשה לדעת לאן להתקדם – וזה יוצר אצלנו תחושת "עמידה במקום".
• עודף עומס והסחות דעת – כשאנחנו מתמודדים עם יותר מדי משימות או מידע, קשה להתפנות לתהליך התפתחותי עמוק.
• שחיקה רגשית או פיזית – חוסר אנרגיה או עייפות מתמשכת פוגעים במוטיבציה לצמוח.
• השוואה לאחרים – תחושת תקיעות לעיתים נוצרת כשאנחנו משווים את עצמנו להתקדמות של אחרים.
• חוסר במשוב ותמיכה – כאשר אין מישהו שמלווה, מאתגר או משקף לנו את הדרך, קשה לזהות התקדמות.

אז מה ניתן לעשות ברמה הפרקטית כדי לצאת מה"תקיעות" ?

1. מודעות עצמית – לעצור לרגע  ,להכיר במצב שלנו בלי לשפוט את עצמנו.
2. לקבל החלטה עם עצמנו שהגיע הזמן לשנות את המצב.
3. להתחיל לבצע פעולות לשינוי כמו : שינוי דפוס התנהגות שאינו מקדם אותי , שינוי שיגרה
4.פיתוח גמישות מחשבתית - לנסות לראות אפשרויות חדשות, ולשאול את עצמנו : "איזו דרך אחרת קיימת?" במקום "למה זה לא עובד לי?".
5. לשתף חבר, מנטור– מישהו מבחוץ שיכול לשקף לנו דברים שלא רואים לבד.