התסכול הוא לא אויב – הוא מורה במסווה

ההגדרה של תחושת תסכול היא רגש שעולה כאשר יש פער בין מה שאנחנו רוצים או מצפים שיקרה לבין מה שבפועל קורה.
תחושה זו הינה טבעית לכך שמשהו חוסם אותנו מלהשיג מטרה, צורך או רצון.
תחושת התיסכול מתבטאת לעיתים בכעס, אכזבה, חוסר אונים, עצב או ייאוש והעוצמה תלויה בפער ובחשיבות של מה שנחסם בעינינו.

דוגמאות שיוכולות ליצור רגש של תיסכול:
1. אדם שמנסה לשנות דפוס חיים פנימי, אבל חוזר שוב להרגלים ישנים .זה מייצר רגש של תסכול פנימי.
2. מבוגר שמשקיע מאמץ בעבודה ולא מקבל הכרה.
3.איש מקצוע שמנסה לפתור תקלה בדרכים שונות וחווה אי הצלחה.

מה תחושת התסכול מלמדת אותנו?
תסכול הוא בעצם מורה פנימי – הוא חושף פערים, אמונות ודפוסים בתוכנו.
1. מפתח סבלנות, התמדה וחוסן רגשי
כל פעם שאנחנו מצליחים לשאת תסכול , אנחנו מחזקים את “שריר הסיבולת הרגשית”.
2. חושף את היחסים שלנו עם שליטה ופרפקציוניזם
כמה קשה לנו כשדברים לא יוצאים “כמו שתכננו”?
התסכול מלמד אותנו לשחרר שליטה, לסמוך על התהליך ולהתפתח מתוך אי־נוחות שקיימת כרגע אצלנו.
3. מצביע על מה שחשוב לנו באמת
חשוב שנבין שלא היינו מתוסכלים ממשהו שלא אכפת לנו ממנו.
לכן, תסכול הוא סימן למקום שבו יש תשוקה, צורך או ערך משמעותי עבורנו.
4. מזמין אותנו לגמישות וללמידה
לעיתים התסכול הוא גשר בין הדרך הישנה לדרך חדשה.
במקום לפרש “אני לא מצליח”, אפשר לשאול “מה אני יכול ללמוד מכך?”

איך ניתן להתמודד עם תחושת התיסכול?
תסכול אינו רגש שצריך "להעלים" ,זהו רגש שדורש הכרה , הבנה ותגובה מודעת.
1.הכרה בתחושה – לא להילחם בה
עצם זה שאנו מכירים בתחושה,מרגיע את המערכת הרגשית ומפסיקה את המאבק הפנימי אצלנו.
2.ביצוע השהיות ונשימות רגעיות
כשאנחנו מתוסכלים, הגוף מתכווץ והמוח מגיב באימפולסיביות.
עצירה של כמה נשימות עמוקות מאפשרת לגוף להירגע ולחשוב בבהירות.
3.לבדוק מה עומד מאחורי התסכול
לעיתים התסכול נובע לא מהמטרה עצמה, אלא מהציפייה הלא ריאלית או מהלחץ והדחף שלנו להיות “מושלם”.
לשאול את עצמנו :
“מה בעצם אני רוצה ולא מצליח להשיג?”
“מה חסם אותי?”
4. המרת אנרגיה לפעולה חדשה או להפסקה מודעת
אם משהו לא עובד – לשנות גישה, לא להפסיק לנסות.
ולפעמים דווקא הפסקה, שינה או ריחוק רגעי נותנים פרספקטיבה אחרת ופתרון.
5.פריקה רגשית
לדבר עם אדם שמקשיב באמת, לכתוב ביומן, יכול לפרוק את העומס הרגשי ולשחרר מקום לפתרונות.

תסכול הוא לא סימן לכך שאנחנו נכשלים , אלא סימן לכך שאנחנו נוגעים בגבול הצמיחה שלנו.
מי שמסכים להישאר רגע בתוך התסכול, מגלה שבתוכו מסתתרת הזמנה לצמוח מעבר למה שהכרנו קודם.

אז בפעם הבאה שתרגישו מתוסכלים אל תשאלו את עצמכם “למה זה קורה לי?”, אלא
“מה המקום החדש בתוכי שמבקש להיפתח דרכו?”

תסכול הוא כמו אש קטנה אם נברח ממנה, נישרף. אם נקשיב לה, נלמד להבעיר ממנה אור חדש.
שם, בין הכאב להבנה, מתחיל תהליך ההתפתחות האמיתי.