נעים להכיר, אני חיננית לקובסקי, ואני מלווה נשים רגישות להפוך כאב למתנה.

 אני בעצמי אדם רגיש מאוד (hyper sensitive person), אבל לא תמיד ידעתי שאני כזאת, אפילו שלמדתי תואר בפסיכולוגיה ובלימודי חינוך מיוחד החברות דיברו על הספר "הילד הרגיש מאוד", לא זהיתי שאני שייכת לקבוצה הזו.

דמיינתי ילדים שמפריע להם רעש חזק, שהטיקט של הבגד מציק להם, והם נרתעים ממרקמים מסוימים. גם לא ידעתי שרגישות יתר נוגעת לא רק לחושים אלא שגם כל הרגשות נחווים בעוצמה רבה.

לכל דבר הייתה לי פרשנות אחרת, למשל:

לא אוהבת גלידה – כי כשהייתי ילדה קטנה הכריחו אותי לאכול ומאז אני לא מנסה לאכול מאכלים חדשים, כשבעצם מדובר במרקם שמעורר בי בחילה.

מתעוררת כל פעם שהתינוקת שלי רק עומדת לבכות – זה כי אני אימא חרדתית מידי.

לא נרדמת עם אור – ככה התרגלתי מילדות.

וזה רק לגבי החושים, שרק בדיעבד גיליתי כמה יש לי רגישות חושית.

למה אני מספרת לך את כל זה? כי לאדם רגש יש הרבה סיבות לא לשים לב שהוא רגיש. אם היה מדובר רק ברגישות מוגברת של החושים, היה יותר קל להתמודד עם זה. אבל מכיוון שהמוח של אדם רגיש מעבד גירויים חיצוניים (חושים),  ופנימיים (מחשבות ורגשות) בעוצמה רבה, נוצר אוסף של תופעות שיש להן מכנה משותף אחד, רגישות. כשמתחילים להיות מודעים לכך , מתחיל להיות סדר בעולם הפנימי ואז יותר קל להתמודד עם אתגרים.

מציעה לך לעקוב אחרי המסרים הבאים שלי ולבדוק אם גם את או האנשים הקרובים אליך, אדם רגיש.