בתהליך..המתן בבקשה.

איריס הסופרוומן / בלוג

אנחנו בחג הסוכות -היודעים אתם שחג הסוכות ניזכר פעמיים בתורה?

23/09/2010 06:39



    1.  בספר ויקרא מסכם את כל החגים בלוח השנה היהודי - פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות. למרבה הפלא, חג הסוכות נזכר פעמיים:



      1.  פרק כ"ג פסוקים 34-36: "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'. פסוקים 34-36: "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא-קדש כל-מלאכת עבדה לא
        תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה' ביום השמיני מקרא-קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה' עצרת הוא כל-מלאכת עבדה לא תעשו
        ". גם היום הראשון וגם היום השמיני נקראים חג הסוכות, אך לא מוסברת משמעות השם. שני הימים נקראים מקראי קודש. החלק כולל רק את האיסורים של מלאכה
        ומצוות הבאת הקורבנות.
    2. באמצע, בין שתי ההזכרות של חג הסוכות, מופיעים פסוקי-חתימה (פסוקים 37-38): "אלה מועדי ה' אשר-תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה לה' עלה ומנחה זבח ונסכים דבר-יום ביומו. מלבד שבתת ה' ומלבד מתנותיכם ומלבד כל-נדריכם ומלבד כל-נדבתיכם
      אשר תתנו לה'.
      ".
    3. ולאחר פסוקי החתימה, שוב נזכר חג הסוכות (פסוקים 39-43): "אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את-תבואת הארץ תחגו את-חג-ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף
      עץ-עבת וערבי-נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים. וחגתם אתו חג לה' שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו. בסכת תשבו שבעת ימים כל-האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את-בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה'
      אלהיכם
      ". כאן מתייחסים לשני הימים אלה כחג לה' אך מקשרים את החג עם תקופת האסיף. שני הימים נקראים שבתון. מופיעות המצוות הייחודיות לסוכות ארבעת המינים ובנית סוכה.


    כמה הסברים הוצעו לתופעה זו:


    כאשר אמש ערב  החג ישבנו בסוכה..ואני התארחתי כמו כל חג אצל משפחת כלתי אשר גיסה הוא רב(איזה בחור ! משיכמו ומעלה)שאלנו שאלות וקיבלנו תשובות.


    אני שאלתי אותו למה בכלל אנו חוגגים את חג הסוכות?


    הרי זה לא בגלל שהדתיים החליטו שיש חג כזה..וגם לא כי כך כתוב בתורה.


    הרי צריך גם להבין למה!


    ככזה, החג נקרא בפשטות חג הסוכות והקונוטציה היא חקלאית. צריך לזכור כי הסוכה שימשה כמקום מגורים זמני בעת האסיף לפועלים שלא חזרו הביתה כל יום, וכמקום מנוחה בשעות חמות של הצהריים. ימים אלה אמנם נקראים גם מקראי קודש, אל לתכלית שתתברר רק בחלק השני. יש בימים
    אלה שביתה מעבודה והבאת קורבנות אך אין כאן גורם של "אחדות". (אומה)


    החלק השני, בפסוק לט' נפתח ב "אך" (דבר המזכיר את פתיחת החלק של יום כיפור), ישנו כאן מפנה דרמטי. במקום חגיגה חקלאית בא "באספכם את תבואת הארץ" (כלומר, בזמן שאתם חוגגים זאת, זה אינו הדבר המרכזי בחג!). חג זה כולל שבתון בהתחלה ובסוף וכאן גם חוזר עניין אחדות האומה.


    כעת אנו מצווים על המצוות המיוחדות לסוכות: ארבעת המינים והסוכה.


    ישנם חוגים דתיים המסבירים את הסימבוליות של ארבעת המינים (ארבעה סוגי יהודים, סוגי האקלים של ארץ ישראל, ארבעת חלקי הגוף) אך כולם מתבססים על ההלכה שכל הארבעה הכרחיים לקיום המצווה, וכולם חייבים להילקח בבת אחת. מצווה זו מדגישה את הפן של שבתון בסוכות.


    על מצוות ישיבה בסוכה נאמר בגמרא (סוכה כז:) "כל האזרח בישראל ישבו בסוכת, מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת. גם מצווה זו מסמלת את ההכללה של כל היהודים תחת הכינוי של עם אחד, או כמו שהזכרנו קודם גוי קדוש.


    מה אנו יכולים ללמוד מן הסוף (השיא) של פרשתנו? באיזה מובן סוכות הוא "שיא החוויה" של הרצף שהצגנו? צריך לשים לב, שלא כמו בחלק הראשון, בחלק השני החג נקרא "חג ה". לדבר זה יש בודאי משמעות... אך מהי?


    בל נישכח את המידבר. שזהו שלב קריטי . 


    כמו שמסביר הרמב"ן בהקדמתו לספר שמות, המטרה ביציאת מצרים הייתה להחזיר את עטרת האבות. השראת השכינה בתוכנו. משימה זו הושלמה רק לאחר שהמשכן נבנה והוקדש (לכן, לפי הרמב"ן, ספר שמות נגמר בנקודה זו).


    למרות שהמשכן היה מקום ציבורי, היה לו קשר אישי לכל אחד מבני ישראל. לבד מהעובדה שכל התפילות כוונו לשם, על החושן של אהרון היו כתובים שמות שנים- עשר השבטים (על שתים-עשרה אבנים) וגם על האפוד (על שתי אבנים). לכל יהודי היה מקום במשכן, למרות שהוא לא יכל להיכנס לשם.


    הסוכה, אשר מגיעה בסוף הרצף של החגים אשר נועדו להוליך אותנו דרך ההיווצרות של גוי קדוש במדבר, מזכירה את המשכן. לכן מתאים שחג זה, מהפן של שבתון שהסברנו, נמצא בסיום ובפסגת הרצף של קדושה, נקרא חג ה'.


    בפעם הראשונה מדובר על החג באותה השנה שיצאו ממצרים, ובפעם השניה זה לדורות.

    בשנה ההיא, ע"פ המסורת, היום הראשון של חג הסוכות יצא בשבת - ולכן גם נמצא האיסור "כל מלאכת עבודה לא תעשו", וגם לא נאמר דבר על ארבעת המינים, שעל-פי ההלכה אין ליטול אותם בשבת.


    אבל בפעם השניה נאמר רק שבתון על היום הראשון וגם אנו מצווים להביא ארבעת המינים שמותרים ביום שהוא לא שבת וגם נאמר "למען ידעו דורותיכם.


         חג הסוכות הוא חג השמחה. שלוש פעמים התורה מזכירה את החובה לשמוח בחג הסוכות: "ושמחת בחגך" (דברים טז 14), "והיית אך שמח" (דברים טז 15), "ושמחתם שבעת ימים" (ויקרא כג 40).




    שמחה מיוחדת זו מוסברת על רקע האופי החקלאי של חג הסוכות: סוכות הוא חג האסיף, ולאחר שאוספים אל כל היבול החקלאי, מתעוררת באדם תחושה טבעית של שמחה.


    ועוד סיבה לשמחה:


    מקומו של חג הסוכות לאחר יום הכיפורים, שבו לפי המסורת נמחקים ונמחלים כל החטאים של עם ישראל.


    ואל תשכחו שמיד לאחר חג הסוכות בהמשכו מגיע חג שמחת תורה.


    ולמה הוא נקרא כך?


    חג זה המסיים את חג הסוכות   וחותם את חגי תשרי, ידוע בציבור כיום שמחתה של התורה. המעניין הוא 
    שקישור זה בין יום טוב האחרון של סוכות ובין סיום התורה הינו קישור מאוחר יותר מתקופת הגאונים.


    במקרא עצמו נקרא החג "עצרת"
    :"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו,כך גם בחג הסוכות זמן שמחתינו, לאחר שבעה ימים יחד עם הקדושה באותה סוכה מבקש ה' כביכול להישאר יום אחד נוסף עם בניו


    כיום נקרא היום האחרון של סוכות בארץ ישראל חג שמחת תורה [בחו"ל נוהגים שני ימים טובים ולכן היום השמיני נקרא שמיני עצרת והתשיעי נקרא שמחת
    תורה]


    ביום זה מסיימים לקרוא את התורה כולה ומתחילים מיד לקרוא מבראשית. בעבר היו קיימים שני מנהגים שונים לגבי סיום קריאת התורה. מנהג ארץ ישראל
    היה לסיים את התורה אחת לשלוש שנים, מנהג בבל היה לחלק את התורה לפרשות כמספר השבתות של השנה ובכל שנה לסיים מחזור שלם של קריאה בתורה. מנהג זה הפך המרכזי בכל תפוצות ישראל ועל פיו אנו נוהגים גם כיום.


     


     


    הקפות


     


    על מנת להביע את 
    השמחה אותה חשים לתורה , נהגו בקהילות ישראל את מנהג ההקפות. מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש למרכז בית הכנסת והקהל כולו מקיף את הבימה 7 פעמים. בכל הקפה רוקדים ושרים שירי קודש שונים.


    טעמים שונים נאמרו על מנהג זה. יש אשר רואים את 7 ההקפות כנגד 7 האושפיזין [אורחים בארמית] אשר הוזמנו לסוכה בשבעת ימי החג : אברהם יצחק
    יעקב יוסף משה אהרון ודוד. יש אשר כתבו כי 7 ההקפות הן זכר ל7 ההקפות אשר הקיף יהושע את חומות יריחו , הקפות אשר גרמו כזכור לנפילת החומות. על פי דעה זו אנו מביעים תקווה כי החומות בין עם ישראל ובין אלוהים יפלו לאחר 
    ההקפות עם ספרי התורה.


    כל הקהל כולו שותף להקפות והשמחה בהם רבה. דגש רב מושם על שיתופם של הילדים הקטנים בהקפות וכיום ניתן לראות ילדים עם ספרי תורה קטנים ,
    ודגלים מיוחדים לכבוד החג. המטרה היא לחבב את התורה על הילדים על מנת שירצו ללומדה. [זיכרון מעניין לתשוקתם של הילדים  ניתן לקרוא בסיפורו המפורסם של שלום עליכם "הדגל" סיפור בו גיבורו הידוע טופל'ה טוטוריטו 
    חסך פרוטה לפרוטה על מנת לקנות דגל עם תפוח ונר לשמחת תורה]


     בד"כ נער אשר גילו פחות מגיל 13 איננו רשאי לעלות לתורה אולם בשמחת תורה תקנו עלייה מיוחדת לנערים, עליה בה מסתופפים כל הילדים
    בבית הכנסת תחת טלית  ומבוגר עולה עימהם וקורא עימהם את הפסוקים בהם בירך יעקב את בניו של יוסף לפני מותו "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי" עליה זו נקראת עליית "כל הנערים".


     


     


    אפשר לכתוב הרבה על חגי ישראל שהם מיוחדים לנו וכל עוד נחוג אותם תישאר לנו המסורת היהודית.


    חישארו לנו זיכרונות טובים שתמיד נוכל להעביר אותם לדורות הבאים.


     


     




     




    חג שמח ממני


    שבו עם משפחותיכם..החברים ואורחים בסוכה


    תיהנו עם הילדים ונכדים


    והעבירו לילדים מה משמעות החגים לנו .


    איריס



תגובות

איריס למדן-הסופרוומן-סבתא להשכרה

הסופרוומן-נתינת שירותים מיו...