חזרתי לאחרונה מביקור ביוהנסבורג דרום אפריקה. לעיתים אנו נדהמים מרלוונטיות של ביטויים.

ביוהנסבורג מי שאין לו מבצר אין לו בית. הלבנים ברובם חיים בבתים המחוברים לאשכולות ע"י גדר גבוהה, עליה חוטי תיל מחושמלים, בכניסה שומר, טלויזיה במעגל סגור ומראות תלת מימדיות לצפיה ברחוב.

אם יש רכב נוסף ברחוב אין פותחים את השער גם לדיירים. שמא ינצלו הליסטים את ההזדמנות של פתיחת השער להתפרצות אף הם.

כלובים של זהב, וילות יפיפיות מעוצבות לעילא ולעילא, גנים פורחים, בריכות פרטיות מוסכים ובהם שנים שלושה כלי רכב חדישים ומצוחצחים.

מכר של ידידתי סיפר לנו על כך שהתגרש וילדיו עזבו עם אשתו לאוסטרליה. הכיצד נתת להם לעזוב שאלה, והוא ענה רצוני שיהיה להם עתיד.

יוהנסבורג נראית ממעוף ציפור ואף מגובה נמוך מזה יער אחד גדול - יש הטוענים שזהו היער מעשה ידי אדם הגדול ביותר שקיים.

רק הפרוורים החדשים שנבנים במקום ה - townships אלה שכונות העוני של הכושים לשעבר בימי האפרטהייד וגם לא מעט זמן לאחר שבוטל, עדין חשופים, רצף כמעט מוחלט של בנייה. לא דשא לא עץ.

העוסקים בפנג שווי מתבוננים על תופעות רבות בעולם מתוך זוית ראיה קצת אחרת - בדרום אפריקה היין והיאנג מאד שחור ולבן עדין!