בניגוד למה שרבים חושבים במבט ראשון, דייר מוגן הוא מי שחל עליו חוק הגנת הדייר, כאשר דייר מוגן יכול להיות דירה או בית עסק.

דייר מוגן לפי חוק זה, הוא במעמד גבוה יותר משוכר רגיל. כאשר ההסכם צריך לדיירות מוגנת וכי הדייר שילם דמי מפתח ומשלם דמי שכירות מופחתים מאוד, שיעור ההעלאה של דמי המפתח, מפורסם  מדי שנה באתר משרד השיכון.

החל משנת 1968, מקובל לכתוב בחוזים כי חוק הגנת הדייר לא חל על הנכס, ותחולת חוק הגנת הדייר תהיה רק אם הדבר צוין במפורש.

על בעל הבית לבצע תיקונים יסודיים המפורטים בתקנות הגנת הדייר, כאשר העלות תתחלק בין בעל הבית והדייר באופן שווה.  

לדייר מוגן זכויות רבות, וזכויותיו אף עשויוית לעבור לקרוב משפחה כדייר ממשיך, בהתאם לתנאים המופיעים בחוק הגנת הדייר. נושא זה נתון פעמים רבות למחלוקות בין דיירים לבעלי הבית, והוא נידון רבות בבית הדין לשכירות.

הדייר המוגן כשמו כן הוא, מוגן מפני פינוי. עם זאת, ניתן לפנות דייר מוגן לפי עילות המופיעות בסעיף 131 בחוק הגנת הדייר.

אחת מן העילות והמרכזית שבהן, היא עילת הנטישה. כאשר גם בנושא זה נטושה מחלוקת מה בדיוק מוגדר נטישה.

כאשר דייר מוגן רוצה לעזוב את הנכס, הוא יכול למצוא דייר מוגן שייכנס במקומו. במקרה כזה, שולחים תצהירים לבעל הבית, אשר עליו להשיב תוך שלושים יום האם הוא מקבל את הדייר המוצע, או שרוצה לרכוש את הנכס בחזרה לעצמו.

במקרי מחלוקות בין הצדדים, הסמכות נתונה לבית הדין לשכירות. הרכב בית דין זה הוא שופט אחד (דן יחיד) שהינו אחד משופטי בית משפט השלום.

תחום מרתק זה הינו תחום שהולך ומצטמצם עם השנים, הן מאחר ורובם של הבתים נבנו לאחר שנת 1968, והן מאחר ואף נכסים שהיו מושכרים בדיירות מוגנת הופכים לאט לאט לנכסים המושכרים בשכירות חופשית.