האותיות העבריות קיימות מאז ומעולם, הרבה לפני הולדתו של העם היהודי. אברהם אבינו כותב ספר היצירה, גילה מחדש את השפה העברית ואת כוחן ויכולתן של האותיות לברא עולם חדש של אפשרויות והוא עושה שימוש באותיות עבריות לצורך השפעה ושליטה על החיים כפי שאדם בוחר. ספר יצירה מייחס חשיבות רבה גם לצליל האותיות, לעיצורים, לתנועה ולדרך שבה המילים מועברות מאדם לאדם. הצלילים שיוצרים את המנגינה יוצרים גם משמעויות שונות באוזני השומע. לאותיות העבריות יש נשמה. ניתן לחוש אותן, לדבר איתן, לרפא בהן, לכתוב שירים, לנסח סיפורים, לערוך ספרים. וכאמור ניתן ליצור איתן מציאות.יש בכוחן של האותיות לעורר כוחות של ריפוי וצמיחה ולהפעילן. השפה העברית שונה משאר השפות. כל השפות המוכרות לנו נוצרו על בסיס הסכמה בין אנשים. לא קיים קשר הגיוני בין המילה ולתוכנה או למשמעותה. בדרך כלל השפות הללו הן אוסף של סימנים מוסכמים לצורך תקשורת בין אנשים. השפה העברית היא שונה וייחודית. לכל אות בשפה העברית משמעות רוחנית מוגדרת וקבועה שמייצגת מציאות. משמעותה של המילה העברית הוא צירוף משמעויות האותיות הבונות אותה. לדוגמא: המילה אוזן מתארת איבר פיסי המאפשר שמיעה ואיזון הגוף. באוזן הפנימית יש כידוע נוזל האחראי על האיזון הפיסי של הגוף. החיבור בין אוזן ואיזון תמיד היה ידוע לשפה העברית, אנחנו גילינו זאת רק בשנים האחרונות כאשר הרפואה המדעית ביצעה התערבות כירורגית לתוך האוזן הפנימית. תפקיד האוזן הוא גם לשמוע. היכולת לשמוע מתוך משמעת יוצרת משמעות. משמעות לחיים כידוע מאפשרת איזון נפשי. הקשר בין אוזן – איזון – שמיעה ומשמעות הוא ברור ומבהיר היטב את היכולות הגלומות במילים ובשפה העברית. מכאן ברור שלמלה "אוזן" תכנים ומשמעות עמוקה אשר ביכולתה לתאר מציאות פיסית ורוחנית. את המאמר הזה העליתי כיון שחשוב לי להבהיר לכל, כמה חשוב לחשוב היטב לפני שמבטאים מילים, ומשפטים. כמה חשוב לחשוב היטב לפני הדיבור, כמה חשוב לא לאמר דברים בגנותם של אנשים וכמה חשוב רק לחשוב חיובי ואף לשלוח את האנרגיות החיוביות הללו במילים לאוויר. כל מילה ו/או משפט אותו אנו מבטאים יוצר בעצם אמירתו מציאות. לא סתם נאמר שכאשר חושבים חיובי אנו מושכים לעצמו דברים חיוביים לחיינו.