ראשי התיבות של חודש אלול הן: אני לדודי ודודי לי (מפרק ו' פסוק ג' בשיר השירים). חודש אלול – מסתיים בראש השנה ונותן הזדמנות לפתוח בתהליך של התבוננות פנימית אינטנסיבית, בבחינה מחודשת של מטרת החיים ובהתקרבות יומיומית אל הקדוש ברוך הוא. זהו הזמן האידיאלי לבחינת תכלית החיים, להבדיל מזרימה אקראית תוך צבירת ממון ורדיפה אחר כבוד. אלול הוא הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ומתבוננים. אנו בוחנים את עצמנו במבט אובייקטיבי, ביקורתי וכן, כפי שנהגו היהודים לעשות מימים ימימה בדרכם אל תכלית השלמות האישית. "אני לדודי ודודי לי" (המילה "דודי" בלשון המקורות משמעותה – אהובי). מלים אלה מסכמות את מערכת היחסים בין הקב"ה לעמו. במלים אחרות, חודש זה הוא הזמן בו יוצא הקב"ה לקראתנו, על מנת ליצור עבורנו סביבה נוחה להתעוררות ולתשובה. חודש אלול פותח תקופת התעלות בת 40 יום, ששיאה מגיע ביום הקדוש ביותר – הוא יום הכיפורים. מדוע דווקא 40? ארבעים הוא מספר של התנקות והיטהרות, מספר טיפולוגי. המבול שהתחיל תקופה חדשה בזמנו של נוח, נמשך 40 יום, בני ישראל שיצאו ממצרים נדדו בו 40 שנה וכן הלאה. אלול מהווה הזדמנות אדירה להתעלות. בימים אלה טוב לערוך חשבון נפש יום-יומי ומאזן של מעשים טובים מול עברות. לסיום, ההיבט החשוב ביותר של חודש אלול, הוא יצירת תכנית ותכלית לחיים.