גורים מופרדים מהשגר בגיל 6-7 שבועות (זמן אופטימאלי) ונמסרים לבתים החדשים שלהם. גיל זה הוא גיל שבו מאד קל לחנך את הכלב וללמד אותו לרכוש התנהגויות רצויות וחשוב לעשות זאת בצורה נכונה ומכוונת שבהחלט אינה אגרסיבית. יש להתייחס לעובדה שבגיל הזה הגור אינו יכול להתאפק לזמן רב, מכיוון שהוא אינו בשל לכך מבחינה פיסית ועדין לא שולט על צרכיו באופן מלא.

על מנת ללמד את הגור להתאפק אנו נחזק התנהגות טבעית של הכלב – לשמור על טריטוריית המחיה שלו נקייה.

נתחיל בתיחום איזור קטן במרכז הבית (1מטר X 1מטר) וזה יהיה מקומו של הגור. מכיוון שהגור אינו יכול להתאפק לזמן רב יש להוציא אותו לצרכים כל 45 דקות ישירות מאזור התיחום החוצה (כדי למנוע תאונות בדרך).  כאשר הגור עושה את צרכיו בחוץ יש לשבח ולעודד אותו ב"כלב טוב". לאחר מכן אפשר לשחרר את הגור בבית למשך חצי שעה ואז להוציאו שוב החוצה.  במקרה שהגור לא עשה צרכים בחוץ יש להחזירו ישירות לאזור התיחום ולהוציאו שוב אחרי חצי שעה.

במידה וקרתה "תאונה" ותפסת את הגור בזמן אמת, יש לגעור בו "לא" באופן סמכותי ולהוציאו על הידיים החוצה. כאשר הגור עושה צרכים בחוץ כמובן שוב לעודד. באופן זה קל לגור להבין

איזו התנהגות מתבקשת ממנו.

חשוב לציין שדחיפת אפו של הגור לשתן על מנת ללמדו לא לעשות צרכים אינה דרך רצויה מכיוון שזו חוויה לא נעימה לגור ויכולה להיווצר במוחו של הגור אסוציאציה לא נעימה בהקשר לבעל הכלב.

במידה והגור עשה צרכים בבית ולא תפסתם אותו בזמן מעשה אין טעם לגעור כלל מכיוון שהגור לא יקשר בין עשיית הצרכים לכעס שלכם. (באופן כללי כדאי להבין שכלב אינו מסוגל לקשור בין שני גירויים שלא מתרחשים בצמידות, ז"א כאשר עובר זמן בין מעשה "רע" של הכלב ולזמן שאתה כועסים אליו הוא לא יהיה מסוגל לקשר בין שני המקרים ולא ילמד את אשר מתבקש ממנו).

בהדרגה יש להגדיל את הזמנים שבהם הגור משוחרר בבית בהתאם ליכולת ההתאפקות שלו.

אנחנו יכולים לעזור לכלב בלמידה ע"י כך שנוציא אותו החוצה מיד לאחר אוכל, שתייה, משחק,

כאשר אנו שמים לב שהכלב מרחרח או חסר מנוחה.  כדאי למנוע מהגור אוכל ושתייה באופן חופשי.

רצוי לתת לגור לשתות לפני היציאה לצרכים, ושוב לתת לשתות כשחוזרים לבית , אך לגימות מועטות.

אשמח לענות על כל שאלה

מעין לכנר

050-8268655