אני יודע שזה קשה, אך תאמין לי, שעבורי זה אפילו קשה עוד יותר. אין דרך קלה לומר זאת, אך אני נאלץ להיפרד ממך. הכל החל כשסמנכ"ל השיווק נכנס בסערה לחדר (הוא תמיד נכנס בסערה ומלמל כל מיני חצאי מילים לא ברורות כמו ebranding,  ו- CPM ולא נרגע עד שאני חותם לו ומגלה אח"כ שהגדלתי את תקציב השיווק בעוד 45% ...). הפעם הוא ניגש ישר למחשב שלי ופתח את דף הבית של גלובס. "רואה?" הוא הצביע על הידיעה. "אמרתי לך שאתה חייב להיות שם? אתה לא מבין שזה מה שכולם רוצים? איך אנחנו נראים? איך?" הבטתי בזווית העין בתמונה המשותפת שלי עם עמוס שפירא מ"סלקום" ואסי ברטפלד מ"דלק נדל"ן" שצולמה בכנס "קיסריה" לפני שנה וראיתי שאני דווקא נראה סביר למדי (אולי איזה צמיגון מיותר, אבל בזה אשמות הקובות שמכינה חמותי).

 "תגיד, עוד לא הבנת אותי?!" המשיך סמנכ"ל השיווק לצרוח," אם הבלוג שלך לא עולה בשבועיים הקרובים, אתה פשוט מחוק. קולט אותי? מ-ח-ו-ק ! אני מוכן לשים עכשיו את המשכורת והבונוס השנתי שלי על זה שהמתחרים שלנו יפציצו עכשיו בפייסבוק וב- linkedin דפים אישיים של חברי ההנהלה ותוך שעה על השעון אנחנו מקבלים את הטוויט הראשון מיו"ר הדירקטוריון שלהם ואיפה אנחנו נהיה? בעמוד הלפני אחרון של "דה מרקר" עם מודעת אוזן  מסכנה שהצלחתי לגרד מהריטיינר, זה שיווק ?"

"תגיד,מה אתה רוצה ממני?" הבטתי בו במבט של ילד קטן שניתקו לו את הפלייסטיישן. "רצית שאשתתף בפאנל על הזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני? השתתפתי. ביקשת לאשר גיוסים נוספים למוקד שירות לקוחות בזמן

המשבר? אישרתי. התחננת לבצע כינוס מותגים ולגבות את המהלך בקמפיין של פרסום ויח"צ בעלות של 7 מליון ? הסכמתי. אז מה נפלת עלי עכשיו עם הבלוג הזה, הא? וחוץ מזה, מאיפה יהיה לי זמן לכתוב בבלוג? " צרחתי עליו ובינתיים בשקט הסרתי מהשולחן את זוג הכרטיסים שהצלחתי לארגן לרבע גמר גביע דייויס בהיכל נוקיה בעוד שבועיים.

סמנכ"ל השיווק רכן שוב לעבר המחשב שלי, תופף לו על המקלדת במיומנות של פסנתרן מהפילהרמונית ועל צג המחשב מייד הופיעה מצגת צבעונית ומרשימה, בדיוק כשהנייד שלו צלצל וחשבתי שזה הצלצול הגואל שיציל אותי, הוא סימן לי לעבר המצגת וצעק תוך כדי שהוא יוצא מהחדר: "תעבור על זה עכשיו. אני חוזר עוד 10 דקות, נדבר על זה..."

נשענתי לאחור, הבטתי בשעון שעל המחשב, השעה היתה רק 10:12 בבוקר, אך לי נראה כאילו זה כבר סוף היום. על המחשב הופיעו שורות קצרות עם מספרים מודגשים בצבע, התחלתי לקרוא. מהר מאוד, הבנתי, שאני לא לבד.

 מחקר שבדק את רמת המעורבות במדיה החברתית של מנכלי"ם מה-(Fortune 100) חושף:

• רק 13 הם בעלי פרופיל ב- LinkedIn(ורק 3 מהם מחזיקים ברשת קשרים של יותר מ-10 חברים)
• ל-81% מהם אין דף אישי בפייסבוק
• 75% מהמנכל"ים אמנם מופיעים ב"ויקיפדיה" אך ב-28% מהמקרים הפרטים אודותם או אודות הארגון שבראשו הם עומדים שגויים או לא מעודכניםר
• רק 2% מהמנכלי"ם הם בעלי חשבון ב"טוויטר"  

 ו...(את השורה הזו קראתי פעם אחר פעם) לאף אחד מהם אין בלוג !

לחצתי מייד על הספיקר וצרחתי אל דפנה המזכירה האישית שלי שתשיג לי דחוף את סמנכ"ל השיווק ושייכנס אלי מייד. בינתיים השקופית על המסך התחלפה ומייד ריצד שקף צבעוני ובו הנתונים הבאים:

לפי המחקר, הגורמים העיקריים שמונעים מהמנכל"ים להיות מעורבים במדיה החברתית הם:

• פחד
• היעדר אוריינטציה טכנולוגית
• מחסור בזמן

פחד? זעקתי! פחד ממי? אני שכבר העזתי להיות הראשון להשיק גירסא חדשה, ועוד להעלות את המחיר שלה כעבור שבועיים, דווקא כשהביקוש היה בשיא הגמישות,וכולם שיקשקו וחששו לאבד נתח שוק, אני? אני פוחד ממישהו? רק אתמול היתה לי שיחה בארבע עיניים   (לא כולל שישה יועצים משפטיים ושני רואי חשבון) עם נציג של הממונה על  ההגבלים העסקיים ובה אמרתי לו בדיוק, מה אני חושב על ההחלטה שלהם  לבחון מחדש את הקונסולידציה שלנו עם שתי חברות בנות של המתחרים. אז אני פוחד? אני?

הבטתי על המסך ונתקלתי בשורה הבאה: "היעדר אוריינטציה טכנולוגית".  נו באמת, גיחכתי. אז נכון, שלפעמים אני לא מצליח לפתוח את הקבצים האלה שמגיעים דחוסים באי מייל, אבל זו אשמתם של העצלנים ששולחים אותם. אנשים לא יכולים לשלוח פשוט כמה מיילים אחד אחרי השני? ונכון שרק אתמול ניסיתי לעשות אחזור הודעה ובטעות מחקתי את כל הדואר הנכנס אבל בסדר, הייתי ממש מותש וחוץ מזה, מי צריך את כל הספאמים האלה, (אה, ספאמים אמרתי, מי שולט בטכנולוגיה, מי?)

בקיצור, הנתון הזה, ממש לא רלבנטי עבורי. אני מספיק טכנולוג כדי לפתוח דף איש בפייסבוק ובקפה דה מרקר, לנהל פרופיל ב - LinkedIn, לתקשר שם כל יום עם 30 חברים לפחות, לתחזק במקביל גם 4 בלוגים ו..אה להודיע על זה לכולם בטוויטר ...שיקנאו !  אז מי  כאן לא טכנולוגי? הא? מי? ,

"תגידי? !"  צרחתי על דפנה המזכירה בטלפון, "מה עם סמנכ"ל השיווק, הוא יעבור אצלי היום?" , בינתיים ריצדה על המסך השורה האחרונה בשקף: "מחסור בזמן"

הנייד שלי צלצל לפתע, "נו, אתה קופץ לכאן? כמה זמן אני מחכה? שאגתי. "אני מתחיל כבר לכתוב בבלוג פוסט על מועדון הלקוחות החדש שלנו, אתה מגיע? מהר מאוד, הבנתי שאני לא משוחח עם סמנכ"ל השיווק, אלא עם גיסי שהתקשר לברר אם אני סגור לגבי הרבע  גמר של דייויס בעוד שבועיים.

הבטתי על המסך, וליטפתי בערגה את זוג הכרטיסים לדייויס . "תשמע ,מצטער אני איאלץ לוותר, אין לי דקה זמן החודש.אבל יש לי מקומות מעולים בשבילך. תעודד את אנדיוני גם  בשבילי כן? ושמעתי שדודי סלע שיפר את משחק הרשת"

רכנתי על המחשב וסגרתי את המצגת. משחק רשת הא? לעזאזל הרשת...

מוגש כחומר למחשבה

בברכה,

רון דותן - קופירייטינג,כתיבה שיווקית ומיתוג אישי ברשת