יומן מסע מסכם-לימור מלול- אימון אישי 2011

נתחיל בסוף...אני שונאת פרידות, לא יודעת להתמודד איתן, אולי היומן הזה בעצם יהווה מן המשכיות, תמיד אוכל לחזור אליו ולהיזכר ובעצם להמשיך....

אז להתחלה...הכול התחיל כשהייתי מובטלת ונרשמתי לאתר אולג'ובס, במסגרת השירותים של האתר הציעו לי פעם ראשונה את שירותי VIP   שמייד ביטלתי כששמעתי שצריך לשלם, הרי לא היה לי כסף וחשבתי שזו עוד דרך שלהם לעשות עלי קופה, אחרי תקופה שוב  התקשרו להציע לי את שרותיהם והפעם שלחו אלי אשת מכירות אסרטיבית במיוחד, אני זוכרת את הטון הזועף ונוזף שלה כלפיי איך אני מעזה לא לקחת את שירותי VIP   שלהם מה שגרם לי להקשיב להצעתה וכששמעתי שיש מפגש אימון אישי הסכמתי ואחרי כמה ימים התקשרה אלי הלית וקבענו פגישה.

באתי, פגשתי אישה ....אישה שהפעימה אותי ברגישות שלה, שהתעניינה בדבריי, שהקשיבה  בקשב וריכוז רב, התפעלתי שלמרות שזו פגישה ראשונה ויחידה שהיא יודעת שאולי גם לא יהיה לזה המשך היא פשוט כתבה את כל מה שאמרתי וסיפרתי, הרגשתי שממש אכפת לה ממני, וממני פשוט יצא הכול, מבן אדם מופנם ברגיל הפכתי לפטפטנית שאי אפשר לעצור אותה ואת הדמעות וכשזה נגמר ידעתי שאני רוצה עוד, וההתעקשות שלה ושלי למצוא פיתרון כספי להמשכיות התבררה כצעד נכון ,חשוב וחיוני מאוד.

וכך התחלנו...באתי אליה אחרי תקופה ארוכת שנים שממש לא סבלתי את עצמי, נמאס לי מעצמי, מהחיים שהבאתי על עצמי, מהחרדות והפחדים שניהלו את חיי, מהביטול העצמי שהפך לחלק מחיי, מאי מציאת טעם בחיים מלבד בניי שיהיו בריאים, מלהיות אישה מפוחדת ומבוהלת שלא נותנת לעצמה לבוא לידי ביטוי, לחלוק ולשתף עם העולם את מה שיש בתוכה, מפחדת להסיר ולהפיל חומות שמא תעשה צחוק מעצמה או תיכשל או תתקל בסירוב או תיפגע, אישה שהחרדות שלה חלחלו גם לחייהם של ילדיה, אישה שחיה בתחושת החמצה נוראית, לא יודעת ליהנות מההישגים שלה, מרגעי האושר הקטנטנים היומיומיים ובוודאי שלא הגדולים, לא יודעת לראות את החיוב והיפה בחיצוניותה ובפנימיותה, מפחדת מעימותים, מפחדת לעמוד על רצונותיה ודרישותיה, מבטלת את עצמה כדי שלאחרים יהיה טוב, לא יודעת לאמוד את ערכה ושוויה, לא יודעת לסלוח לעצמה ולהתקדם הלאה, לא נותנת ליד הגורל לכוון את דרכה, חייבת להיות בשליטה, לא יודעת לשחרר ולהשתחרר......בקיצור ים של "לא".

מולי ישבה אישה שנתתי בה אמון מלא, אישה חכמה שידעה ביד אחד ללטף אותי ברכות, לפרגן לי על אישיותי ,חוכמתי ,תבונתי ותובנותיי בזמן שאני הקשבתי לה לא הבנתי בכלל על מי היא מדברת, ביד השנייה היא תפסה אותי בכוח, דחפה לי ליד את הפנס הוורוד להאיר לי את הישגיי, יכולותיי, מאמציי, האומץ שלי , צבעה לי את השיער לבלונד ושכנעה אותי שככה הכי יפה לי, לימדה אותי לעבור ממצב של אוטומט למצב של HOLD    , לעצור בצד את הרכב ,לעשות "פוס" ולחשוב אחרת על הרכבת שדוהרת לי בראש, לקחת את אותה הרכבת לנתיב שאני רוצה ונכון לי, הכירה לי באופן אישי את אפרת- חברה טובה לעת צרה שהוכיחה לי שאפשר גם אחרת, לימדה אותי לזהות את מצבי החולשה שלי ,להכיר בהם,להתיידד איתם רק כדי שאוכל לבעוט אותם החוצה בחוזקה ובמהירות, פיטרה אותי מתפקיד "מגדת עתידות וקוראת מחשבות" ,נתנה לי במתנה מגנט- שממגנט את הדברים שאני רוצה להביא לתוך חיי ,שאני בוחרת להביא לתוך חיי, שהושיטה לי יד להרים אותי כשנפלתי כי גם לי יש רגעי חולשה, התפרקות והתמוטטות כי אני רק בן אדם ומותר לי וגילתה לי שזה בסדר גמור, ומחר יום חדש, מחר הוא יום עוד יותר יפה וטוב, מצאה לי את הנוסחה שרק מי שטועה למד, גדל וצומח, שהכוח הוא בחולשות שלי, החמלה שלי היא הכוח שלי, רכשה עבורי את תבלין החיים- הנאות, הוכיחה לי שייסורי מצפון הם סתם תירוץ עלוב, וחיזקה את מה שידעתי- אם אני לא אוהב את עצמי על יתרונותיי וחסרונותיי אף אחד לא יאהב אותי.

עכשיו זה נגמר, אני יוצאת מהלית עם תרמיל מלא במתנות יקרות ערך: 

          הערכה עצמית

          היכולת לדעת גם לקבל ולא רק לתת

          להעריך ,לספור ולחגוג את הישגיי

          לזהות את רגעי החולשה ולהפטר מהם

          לזמן אל חיי רק דברים טובים

          להבין שאני אדם שכן משיג את מטרותיו

          לדעת מה טוב עבורי ומה לא

          לא לפחד מעימותים ולהביע את עצמי והסביבה תקבל אותי

          לא לתת לעצמי להיות מושפעת מדעותיהם של אחרים, רק דעתי קובעת

          לשחרר ומהר

          לספור כל יום לפחות דבר אחד טוב שקרה לי

אז התרמיל שלי גדוש ומלא בכל טוב, וזה גורם לי לחשוב מה אני אתן להלית במתנה , אני מקווה שנתתי לה מתנה אחת גדולה לא פחות:

 הצליח לה בגדול!