יש לי הופעה והקול שלי נעלם. צרודה כל כך.

מה עושים?

שבוע מאתגר שבו הן הגיעו ,

זמרת אחת, ועוד אחת

ממש לפני הופעה משמעותית שלהן

בפני קהל.

עם זמרת אחת היתה לי הזכות לעבוד

למשך כמה ימים לפני ההופעה..

והשניה- היא הגיעה אלי ממש ביום ההופעה...

כשהיא בלי קול בכלל.. לוחשת לי..

מענין, חשבתי לעצמי,

שום דבר לא במקרה.

הדבר הראשון שעליו אני שמה דגש

הוא -הכוונה ,

יחד עם בקשת עזרה מבורא עולם

להיות צינור להעברת האנרגיה הקולית

בשירה, בדיבור.

עצם הידיעה, שהכל ממנו

ואין לנו באמת שליטה,

היא נקודה מרכזית בתהליך.

כן. גם נשים בעלות אמונה

עדין נופלות במלכודת.

יש טכניקות שנרכשו

שמעצימות את התחושה שניתן לשלוט בעניינים

בעזרת הטכניקות

וכשמשהו משתבש למרות זאת

נותר חוסר אונים ,

בהלה אוחזת בנו

הבהלה ממה שיקרה על הבמה,

ואז, בתגובה

מיד מתכווצים השרירים,

המחשבות משנות פנים ומחלישות

ומיתרי הקול מגיבים. ביתר היאלמות.

במצב אקוטי כזה

ישנה חשיבות רבה להרפות, לבטוח לאפשר.

וזה מאוד מאתגר במצב כזה.

אך זו הדרך.

עם נשימה עמוקה אל כל הגוף

יש לתת לאין-קול להישמע,

להקשיב ביתר שאת

ולהאמין ,

שהקול יגיח דווקא מהמקום הזה,

שבו כבר שחררנו את השליטה .

כשהיא לחשה לי, תוך כדי דמעות,

"אבל איך אעמוד על הבמה היום,?

עלי להנחות ולשיר,

ובדרך כלל הקול שלי

זורם נעים ורך"?!

היא ביקשה לעבוד בזום תחילה,

'הילדים '

ואני ביקשתי שתגיע לקליניקה,

כדי שאוכל לסייע לה

גם באמצעות המגע המעצים ,

ביקשתי שתאפשר לעצמה לשיר בלחש,

ולהניע את הגוף

תוך כדי המגע המתהד שלי

באיזורי הגוף השונים,

והיא, כמו כלי נגינה, עליו אני פורטת,

החלה לנוע

ואט אט החלו לבצבץ להם

קולות זעירים, אך קיימים.

והיא, קשובה לנוכחותם מגיבה :

"אבל זה לא זה"

"זה נשמע כמו ציוצים"- דמעות.

ואני:

זה הזמן להקשיב באופן שונה.

כאשר הקול נעלם

הוא מבקש לומר לך דבר מה,

מבקש ממך

תשומת לב לנקודות

שבחרת להתעלם מהן.

זו דרכה של הנפש

זו דרכו של הגוף

לומר לך: עצרי!. הקשיבי. !

כאשר הקול נעלם

אנחנו במצב של חוסר אונים.

תסכול.

מה עושים?.

זה הזמן להקשיב פנימה

לקול ,ה אין קול,

לתת לו מקום להישמע בדיוק איך שהוא

ולבחון מה עולה.

וראה זה פלא

אפילו עם מעט תשומת לב הוא מיד מגיב

לאט .לאט. בזהירות. בחשדנות

בוחן .

האם את באמת מקשיבה

או רק מנסה?

הקשבה .שהייה..הסכמה לאפשר,

יוצרות הזדמנות חדשה

של חיבור אל הקול הפיזי והפנימי.

הרבה דמעות נשפכו

ואז ,...

לא עברה חצי שעה

והיא נעמדה מולי,

מדברת את קטע ההנחיה

וקולה לפתע נשמע!!!

והיא,

בהתרגשות כה רבה,

"וואו ,אני לא מאמינה ,שאני שומעת את עצמי."

ואז, שוב

"אבל זה לא בדיוק הקול שאני רגילה.

קצת שונה"

תשובתי:

אכן. יש עוד צלילי קול נוספים,

המבקשים להתגלות דרכך,

והיום תהיה לך ההזדמנות לחדש,

להתחדש

ולהתגלות בדרך נוספת.

היא יצאה עם הנחיות ברורות

כיצד להשמיע,

כיצד לפתוח את הפה ולדבר,

יחד עם ההתכוונות לקבלת עזרה מהבורא.

ההופעה- עברה בשלום ובהצלחה מרובה

וכך גם קרה עם הזמרת הנוספת,

שפינתה מעט יותר מקום להכנה.

זכות גדולה ללוות נשים עם שליחות מרגשת .

ההמלצה שלי היא,

לעשות עבודת הכנה,

לקראת הופעה ,לקראת הרצאה, או הנחייה,

ללמוד את הכלים

שניתן ליישם אותם באופן עצמאי

בכל עת,

מבלי צורך להיות תלויים בגורם חיצוני

ובכך למנוע החרפה של הניתוק,

הגורם לשיבושים כה מתסכלים.

חשוב ללמוד את הדרך

כיצד להישמע באופן

שאינו מבקש רק להשביע את רצון המאזינים,

אלא בעיקר להיות קשובים

לקול האותנטי, העצמי,

בדרך אוהבת.

כי

להתחבר אל הקול שלי -

זה להתחבר אל עצמי באהבה.

אירית דבורה