ציונה אבירם - נומרולוגית קבלית. זוגיות משפחה ומערכות יחסים / בלוג

באדיבות מגזין "לאשה" המדור "המכתב שלא נכתב"

לבורא עולם,

אני פונה אליך בבקשה, שקרוב לוודאי מטרידה נשים רבות בגילי: אני רוצה להישאר שפויה וצעירה בנפשי לנצח בדיוק כפי שאני היום. נכון, אני בת 69. אבל מרגישה כמו בת 50. כאשר אני שומעת על נשים הקרובות לגיל 70 - מיד עולה בדמיוני אישה מבוגרת וזקנה, ואני מתחלחלת. האומנם כך רואים אותי אנשים כאשר אני אומרת להם בת כמה אני?

גיל זה רק מספר. למרות גילי המתקדם, אני מרגישה לגמרי צעירה ובעיקר שפויה. אני עובדת, מתעמלת, כותבת ומתפקדת כרעיה אוהבת באופן מושלם. יש לי קיום וערך, וההחלטות שלי שקולות ומאוזנות. בעלי גאה בי ואוהב אותי רכה ומכילה מצד אחד, ואסרטיבית ונחושה מצד שני. הילדים שלי מתפעלים ממני, והנכדים רואים בי סבתא מפנקת ואוהבת. כך אני רוצה להיזכר.

מבחינתי, שפויה וצעירה לנצח משמע ממשיכה להיות כמו היום. לא עוצרת לרגע: ממשיכה לעבוד, לטייל, לרקוד, להצטלם, לאהוב, לחבק, לנשק ולהעניק מהשפע שבי לאחרים.

אני את שלי אעשה. אבל השנים יחלפו ואזדקן. אגיע לגיל 100 פלוס. אולי אשאר צלולה אבל הגוף יתפקד פחות. הראייה כבר לא תהיה כמו קודם. השמיעה כבדה. אולי גם אזדקק לחיתול כדי שלא יברח לי פיפי. הזיקנה תקפוץ עלי בלי שארגיש. כמעט בטוח שאפסיק לעבוד, לטייל בעולם  ואת רוב זמני אעביר מול הטלוויזיה או עם חברות בבית אבות.

אני מרחיקה לכת מעט, ורואה את עצמי יושבת בדד בחדר האוכל בבית אבות. מסביבי אנשים זקנים הבוהים בי ואני בם. מידיי פעם נשמעת מוסיקה והמדריכה רוקדת לפנינו. אני לא מבינה מה היא רוצה ממני. בארוחת הבוקר אני יושבת עם סינר על החזה, מרימה את הכפית ומנסה לאכול. ידיי כבדות ורועדות. חצי מהאוכל נופל על הרצפה. המטפלת ניגשת אלי ועוזרת לי לאכול. לא כך לא הייתי רוצה להיזכר אצל אהוביי.

לכן אני פונה אליך בורא עולם יקר. ברגע שתראה שאני לא מתפקדת בגיל של 100 פלוס, תרגיש שאפסו כוחותיי ואני נתמכת בידי אחרים – אנא היכנס לתמונה. קרא לי אליך. קח אותי לשמיים ואל תיתן למשפחה שלי לסבול בגללי. יש להם ילדים משלהם ולא הייתי רוצה שיהיו עסוקים בבריאות שלי. אנא עשה שאלך לעולמי בין רגע, בלי כאבים, בלי סבל מיותר ובתחושה של שפויה לנצח.

הצעירה בת ה- 69

**************

ציונה אבירם - נומרולוגית קבלית

מנטורית ומורת דרך לזוגיות ויחסים

052-8231669