המילה תעוזה עצמה נושאת בתוכה עולמות קטנים של משמעות. אם מתבוננים בכל מילה שבתוכה, מתגלה לנו סיפור שלם:

עת – מזכיר את הרגע, את ההזדמנות, את הזמן שבו נדרשים להרים ראש ולפעול.

עוז – כוח פנימי, גבורה שקטה, הלב הבוער שמניע אותנו.

זה – ההווה, ההכרה: זה אני, זו הבחירה שלי, זה הזמן שלי.

תו – חותמת אישית, סימן ייחודי שכל אחת משאירה בעולם.

עז – אומץ גולמי, יכולת לפרוץ גבולות גם כשמפחדים.

זו – מצביע על ייחוד: זו אני, בלתי ניתנת להחלפה.

תה – רכות, רגע לנשימה. מזכיר שגם בעוצמה דרוש חום ועדינות.

בחיים שלי למדתי שתעוזה אינה רעש חזק, אלא צעד פנימי ושקט. כשהשלמתי בגרות בגיל 30, כשבחרתי לקום אחרי פיטורין, כשכתבתי ספר, כשהתחלתי בגיל 70 לצייר ולשחק, ובגיל 74 ללמוד לשחות בזכות קרע במניסקוס…

כל אלה היו רגעים של תעוזה עדינה, שנולדה מהקשבה ללב.

אישה יקרה,

תעוזה היא היכולת לבחור באמת שלך גם כשקשה. היא מתנה פנימית שקיימת בכל אחת. לפעמים היא מתבטאת בצעד קטן, לפעמים בפריצה גדולה, אבל תמיד היא מזכירה לנו שזה הזמן, זו הדרך, וזה הסיפור האישי שלנו.

ועכשיו, עם בואו של ראש השנה, זה הזמן לחדש, להתחיל דף נקי – ולהכניס לחיים תעוזה במלוא המרץ

בהצלחה ושנה פוריה אישה אהובה

ובעזרת השם יחזרו כל החטופים והחללים הביתה. אמן!

*ציור שלי בצבעי אקריליק.