לפעמים מילה אחת קטנה מצליחה לגלות עולם ומלואו.

וכשמתבוננים במילה הִתְנַדְּבוּת, מגלים בתוכה אוצר של מילים יפות, מילים של לב, של נתינה:

תּוֹבָנוֹת, תְּנוּבוֹת, נָדָב, נָתַן, בֵּן, בַּת, הֵד, דָּת, בּוֹ, תְּנוּדָה, בָּהּ, דּוּ, תֵּן, תָּו, הִתְנַדְנֵד, נְדָבָה.

יש משהו מיוחד במילה הִתְנַדְּבוּת. בתוכה מסתתר הסיפור של נתינה אנושית פשוטה.

יש בה נָתַן — הפעולה הבסיסית של הלב.
יש בה נָדָב — האדם שבוחר לתת.
יש בה בֵּן ו־בַּת — כי הנתינה שייכת לכולנו.

כשאדם נותן מעצמו, נוצר הֵד קטן בעולם.

הֵד של טוב שעובר מאדם לאדם, לפעמים אפילו דּוּ־שיח קטן של חיבור בין שני לבבות.

לפעמים הנתינה היא לא עניין של דָּת, ולא של חובה. היא פשוט נמצאת בּוֹ, ובאור שיש בָּהּ — בנשמה.

ומשם מתחילה תְּנוּדָה. תנועה עדינה של לב אל לב. ומתוך אותה תְּנוּדָה נולדות גם תּוֹבָנוֹת וגם תְּנוּבוֹת.

תּוֹבָנוֹת על החיים, על אנשים, על הכוח שיש בלב פתוח. תְּנוּבוֹת של חיוך קטן, מילה טובה ותקווה שנפתחת מחדש. לפעמים די במילה אחת: תֵּן! תן זמן, תן הקשבה, תן לב. ואז העולם מסמן לעצמו תָּו קטן של טוב.

ולפעמים, כמו ביום הייעוצים אתמול, 4.3.2026, הלב פשוט ממשיך להִתְנַדְנֵד מהתרגשות.

תודה לכל מי שפנה, שיתף והכניס אותי לרגע קטן במסע החיים שלו. היום קיבלתי תזכורת ותובנה יפה, כמה כוח יש בנתינה פשוטה שהיא מהלב ולא נְדָבָה.

ואתם, מתי בפעם האחרונה נתתם משהו קטן מהלב, וגיליתם כמה הוא השפיע על האחר?

אני פה תמיד בשבילכם.
ציונה אבירם 💜

😍ציור שלי בצבעי אקריליק – דיוקן אישי