תקראו איזה יופי של מילים מסתתרות בתוך המילה זִיכָּרוֹן. מילה אחת קטנה, שבתוכה עולם שלם של רגש, אור וסודות שהלב שומר.

זֵכֶר, זֶכֶר, רוֹן, זִיו, כַּר, זָר, רָז, כָּרוֹז, רוֹנִי, זֶן, נֵר, יִרוֹן, נָזִיר, נִיכָּר, רָן, נֵכָר.

המילים זֵכֶר וגם זֶכֶר - כי כל אדם (זכר ונקבה) וכל רגע משאירים חותם קטן בלב. לפעמים אדם כבר לא לידנו, אבל הזֵכֶר שלו ממשיך לחיות בתוכנו דרך קול, תמונה, ריח, חיוך או משפט קטן שלא נשכח לעולם.

המילה כַּר מזכירה מקום רך ללב לנוח עליו עם געגועים, אהבות וזיכרונות שמלטפים את הנשמה. לצידה מופיעה גם זָר, כי הזמן לפעמים מרחיק אנשים קרובים והופך אותם לזרים, גם אם פעם היו כל עולמנו.

ויש גם סוד\ רָז. כי יש דברים שרק הלב יודע להסביר, והוא זקוק לכָּרוֹז - כמו קול פנימי שקורא לנו לזכור מי אנחנו באמת, מאין באנו, ואת כל האנשים שנגעו לנו בלב והשאירו שם אור.

ולפתע מתגלים גם רוֹן, זִיו, רוֹנִי, יִרוֹן ו־רָן, כי רוב הזיכרונות שלנו קשורים באנשים. פנים אהובות, מילים טובות, רגעים קטנים של חסד, חיבוק, צחוק משותף ואהבה ...

גם זֶן ו־נֵר מאירים מתוך המילה. שקט פנימי ואור קטן שממשיך לדלוק גם כשהזמן עובר. כי יש זיכרונות שלא כבים לעולם. הם נשארים חמימים בלב, כמו נר קטן שמאיר ברגעים של געגוע.

ולבסוף מופיעים גם נִיכָּר ו־נֵכָר. יש רגשות שניכרים בעיניים בלי מילים, ויש זיכרונות שמגיעים ממקומות רחוקים, אבל נשארים קרובים ללב כאילו היו כאן רק אתמול.

ואולי זה כל הסוד של זִיכָּרוֹן. לא רק לזכור את העבר, אלא להבין איזה אור, אהבה וזֵכֶר אנחנו משאירים בלב של אחרים.

·         ציור שלי, צבעי אקריליק