מה הוא כוח? קשיחות או רכות?

בת שבע דור/מאבחנת הוליסטית בכף יד, נומרולוגיה, תדר,טארות,תקשור

במהלך החיים זה בלתי נמנע שחייבים להתמודד עם אנשים ומצבים שחוסמים ומעכבים את המומנטום שלנו להתקדמות. מכשולים אלו יכולים להיות בעלי אופי אישי, מקצועי או חברתי. האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לדחוף נגד מי או מה שחוסם. אבל למעשה הדרך הפשוטה ביותר היא להיות המפייס ולא הדחוף ומתנגד. זו היא גישת העדינות, הנעשית באופן רך ובכוונות טובות. באמצעות מאבקים והתנצחויות, לא תימצא אחיזה ודריסת רגל להתקדמות. סכסוך יכול להתקיים רק כאשר יש שני כוחות מנוגדים ועימות שמזין את הקונפליקט ויוצר קיטוב. מנע מלהזין את הקונפליקט ע"י כניסה לתוכו, אמץ גישת נועם המגשרת על קיטוב ויוצרת הסכמה. זה דורש שנשנה את החשיבה והגישה שלנו למושג כוח. רבים מאיתנו נוטים לתפוס את עצמינו כחלשים, רגישים ופגיעים ומתאמצים במהלך כל חיינו "להתחזק ולהתקשח", ללמוד להיות לוחמנים יותר, להציב חזית קשה ומאיימת יותר...חזית קשה ומאיימת יוצרת בד"כ התנגדות והאחרים מציבים את הכוח שלהם נגד הכוח שלנו, כך מתרבים העימותים, המלחמות והסכסוכים.

ככירולוגית, לעיתים קרובות אני רואה בכפות ידיהם של לקוחותיי קווים המעידים על המאמץ המנטלי שעשו במהלך כל

חייהם להתקשח ולפעול מתוך "שליטה" ומניפולציות, פחות מהרגש, מתוך מחשבה שזה ימנע פגיעות בחייהם ויחזקם. אני רואה זאת כאשר ביד התורשתית (בד"כ היד השמאלית, המראה את הנתונים של האדם בהם הוא התחיל את חייו) קו השכל הוא קמור ולו משמעות הומנית ואילו ביד הדומיננטית (בד"כ הימנית, המראה על הבחירות וההתפתחות האישית של האדם במהלך חייו), קו השכל הפך להיות ישר, ולו המשמעות שהאדם נעשה פחות הומני ורגיש ויותר שכלתני, לוחמני ושתלטן. כאשר קיים גם חיבור ארוך בין קו החיים וקו השכל, שמשמעותו היא פחדים, חרדות וחוסר בטחון זה מצביע ע"כ שהפחדים והחרדות מזינים את "ההתקשחות". ובראייה לעומק, ההתקשחות למעשה  מצביעה על רכות עצומה שהאדם מסתיר בפנים ופוחד מימנה כמחולשתו הנוראית המאיימת על הווייתו. בנוסף לכך, אם קו הלב נעשה קצר יותר ביד הדומיננטית, זה מקצין את ההתקשחות כי האדם סגר את ליבו. אנשים כאלו נמצאים בקונפליקט עם הרכות שלהם ומתנהלים בקשיחות ותוקפנות, והם נתקלים בעימותים ובבעיות הגדולות ביותר, מכיוון שהם מיד מציבים גישה לוחמנית ומזינים קונפליקטים שהולכים ומתעצמים ומגיעים לעימותים הקשים ביותר.

למעשה אין באמת דרך להתקשח ולהגן על עצמינו, כל עוד אנו חיים. כי משמעותם של החיים היא פגיעות. משמעותו של הכוח האמיתי היא, באומץ להכיר בפגיעות ובנגישות שלנו כמהות ומתנת החיים וליישם עדינות בתחומים רבים של חיינו.

בגישת העדינות יש רבגוניות רבה. היא טקטית, אוהבת, מקשיבה, אמפטית, מתחשבת, עם חמלה,סבלנות, הבנה וכבוד לאחרים. כאשר אנו מתנהלים בחיים בעדינות, כדרך הטבעית לנו, אנחנו גם מושכים באופן טבעי את כל המרכיבים הנפלאים הללו אל חיינו.

זה לא אומר שאנשים עדינים הם בעלי טבע פסיבי או כנוע. אלא שהכוח הפנימי שלהם שופע ומתבטא בעדינות שלהם, מתוך בחירה מודעת לעבוד עם הזרם של היקום במקום נגדו. ניתן ליישם ולהשתמש בעדינות בחיים שלך גם במצבים בהם אתה מרגיש תיגר על הנסיבות, או על ידי אנשים בסביבה שלך. כאשר אתה מתקדם בעדינות, האנרגיה שלך יכולה להביא לשינוי, וכתוצאה מכך, החסימות לפניך ייחלשו ואולי אפילו ייעלמו. שיתוף הפעולה שלך יתקדם בצורה חלקה כאשר המגעים נעשים בעדינות ואם כל הצדדים המעורבים ירגישו בטוחים שיתחשבו בהם ובצרכים שלהם שישקלו וייענו באופן הוגן. כאשר הגישה הבסיסית במחלוקת ובמו"מ לא תהיה של "מנצח/מפסיד", אלא ב"גישת העדינות", עם סבלנות אינסופית לאלו שהערכים והרצונות שלהם שונים מאיתנו, נמנע ממריבות ונתגבר על האינטרסים המנוגדים השנויים במחלוקת.

כדי להטמיע את גישת העדינות יש לתרגל וליצור מיומנות, כיוון שעד כה הטמענו עמוק לתוכנו את הגישה השוגגת של התחרותיות שהחברה מעודדת אותנו, או שאני מנצח, או שאני מפסיד...אך את התודעה ששנינו יכולים להרוויח, יש לפתח! בתחילה, להפנים אל עצמך הרגלים חדשים שיהפכו אותך להיות עדין, זה באמת תהליך מאתגר. אולם לאחר זמן, אם אתה מתחייב במודע להחיל את העדינות אל כל תחומי החיים שלך, על ידי שיתוף פעולה ולא בתחרות, אלא בהתקדמות רכה ונעימה אל המחסומים שנתפסים כבלתי עבירים, זו הדרך החדשה שתיצור להתמודדות, בה תגלה כי בהדרגה אתה מתחיל לפעול במנהגי העדינות. דפוסי המחשבה והתנהגות שלך יהפכו יותר ויותר לשלווים, וגם תיווכח כי אתה נתקל הרבה פחות בהתנגדות החוסמת את המסע האישי וההגשמה האישית שלך.

גישת העדינות יכולה להביא קץ למלחמות ושלום לעולם, שגשוג ופריחה, התמודדות עם הבעיות האמיתיות של האנושיות, קץ הרעב והסבל, הצלת כדור הארץ ועתידנו עליו. במישור האישי, גישת העדינות יכולה לסיים את הסאגה הנוראית של גירושין אלימים הפוצעים את רגשותיהם של הילדים לעד ואת כל הסכסוכים הנוראים על בסיס חומרי.

תארו לכם, איזה עולם יהיה לנו וכמה טוב ושמח יהיה לחיות בו, באור ואהבה

והרי סיפור יפה להמחשת הנושא:

   גביר הטיל על יהודי ללבוש פרוות דוב ולצאת להילחם עם דוב אמיתי...

היהודי עושה כדבריו, לובש את פרוות הדוב ויוצא לדרך...

והנה הוא רואה דוב ענק מולו...

הוא נבהל ובטוח שהגיע קיצו, שהרי כיצד יתמודד עם חיה כזאת...?!

הוא צועק: שמע ישראל!

והדוב הענק צועק: השם אלוהינו, השם אחד!

ומוסר ההשכל הוא, בני האדם בפנימיותם חווים פחד, בדידות, רעב לאהבה, חולשה..רגשות אנושיים...

באין רצון שאחרים יראו את האמת, עוטים על עצמם "פרוות דוב" , שאחרים יראו כוח  

וכך פוגשים זה את זה, דוב מול דוב...

אם יפשוט האדם את פרוות הדוב ויבוא אל אדם אחר ויגיד לו...

אני רוצה להיות בן אדם איתך, להיות בצידך, לא נגדך...

לא רוצה לשלוט בך, לא רוצה לנצל אותך... להיות הוגן

רוצה לתת ולקחת, שלשנינו יהיה טוב ונעמוד יחדיו בשעות מבחן של אנושיותינו...

זו הדרך ליציאה מעימותים וגם מבדידות...כי לא טוב היות האדם לבדו...

עלו והצליחו בגישת העדינות!

בת שבע דור יועצת ומאמנת לפרט, זוגיות, משפחה, עסקים וארגונים

                     מבחר הרצאות וסדנאות מרתק