קרנית –תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). אישה חצתה כביש במעבר חציה, רכב הגיח במהירות פגע בה ונעלם... מקרה אמיתי, אחד מתוך מאות בשנה... האישה ספגה נזק גוף, נעדרה ממקום עבודתה ונדרשה להוצאות – מי יפצה אותה על נזקיה? קרנית אשר הוקמה לשם הסדרת פיצוי לנפגעי גוף בתאונות דרכים בתנאי שחל חוק הפיצויים, תפצה את הנפגעים במקרים הבאים: 1. כאשר הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע. דוגמת תאונת "פגע וברח" כאמור. 2. כאשר אין לנוהג ביטוח או שהביטוח הקיים אינו מכסה את החבות. לדוגמה: נהג שאין לו רישיון נהיגה, ולכן הביטוח אינו מכסה את החבות. רכב שנעשה בו שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה, נוהג שנוטל את הרכב ללא רשות בעליו. 3. כאשר למבטח מונה מנהל מורשה בנסיבות מסוימות. 4. כאשר המבטח נמצא בפירוק. פעילות הקרן ממומנת ע"י חלק מפרמיית ביטוח החובה המועבר לקרן. חשוב לדעת! קרנית מתנהלת במסגרת התביעות ממש כמו חברת ביטוח רגילה, ובכל תביעה, תנסה להסיר מעצמה מחויבות כלפי הנפגעים. במסגרת ניהול התביעה שולחת קרנית חוקרים פרטיים מטעמה (כמו גם בחברת ביטוח רגילה), במטרה לחקור את הנפגע, אשר בדרך כלל אינו מורגל בחקירה. שימו לב - כל שיאמר במסגרת החקירה עלול לשמש כחומר ראיות במסגרת התביעה. בתאונות "פגע וברח", למשל, למרות ההיסטריה שנלווית לתאונה, ובהנחה שהנפגע היה לבדו, מומלץ מאוד לשים לב האם יש עדים נוספים לתאונה, כך תתקשה קרנית לטעון כי התאונה בוימה... מה קורה כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים בעת שנסע ברכב, והוא אינו מכיר את הנהג. האם זכאותו כלפי קרנית מותנית במאמץ ובשקידה לברר ולאתר זהותו של הנהג? כך קרה לזוג מבוגרים שנסעו בדרכם חזרה מחתונת נכדם. איתרע מזלם, והאישה נפגעה בתאונת דרכים. בין בעלה של הנפגעת והנהג הוחלפו צעקות, היתה בהלה באוויר, והשניים לא דאגו ליטול פרטיו של הנהג... המקרה הנ"ל נדון עם מקרה נוסף: תינוק נסע עם אמו ברכב אשר זהות הנהג לא ידועה לה, ונפגע בתאונת דרכים. האם שהיתה שרויה בהלם, ודאגתה נתונה היתה לשלום בנה הפעוט, לא נטלה פרטי הנהג. בשני המקרים קרנית התכחשה לחבותה וטענה כי הנפגעים או מי מטעמם לא פעלו בשקידה סבירה ליטול פרטיו של הנהג, ולבררם. ניסיונות איתורו לאחר התאונה לא יעמדו לזכותם, שכן יכולים היו ליטול פרטי הנהג בעת האירוע. בית משפט השלום קיבל את טענותיה של קרנית ודחה את התביעות. העניין נדון בגלגול נוסף, ובית משפט המחוזי הפך ההחלטה על פיה, וקבע כי יש לייחס את ההימנעות לדרוש פרטים מהנהג לתחושת הלחץ הדאגה והכאב שחוו בנסיבות ההתרחשות. בנוסף, קבע המחוזי כי המאמצים הכנים לאתר את הנהג לאחר התאונה מצביעים על תום ליבם של בני הזוג . קרנית לא קיבלה את פסיקתו של בית המשפט המחוזי, ועתרה לביהמ"ש העליון, אשר התיר את פסיקת המחוזי על כנה. במסגרת פסיקתו, ר' רע"א 3909/08 5132/08 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' שרה קורן אחיאל דנוך (מיום 3/11/09), דן בית המשפט העליון במקרים הטיפוסיים בהם נפגע אינו יודע את זהות הנהג: 1. תאונות פגע וברח כפי שהוזכרה לעיל. 2. מקרים בהם גילו של הנהג או פגיעתו הפיזית בתאונה לא אפשרו לו להתחקות אחר זהות הנפגע. 3. מצב בו הנפגע יכול מבחינה פיזית ליטול את פרטי הנהג, אך לא עשה זאת מסיבה סובייקטיבית שניתן לראותה כסבירה בנסיבות המיוחדות של התאונה. למשל, מצב בו היה שרוי בהלם, חרדה או דאגה רבה לשלומו, או לשלום אחרים. גם במצב של תגובה מאיימת, תוקפנית וסרבנית מצד הנהג. במקרים אלה, אם משתכנע ביהמ"ש בתום ליבו של הנפגע, יכיר בדר"כ בחבותה של קרנית. 4. נפגעים שבחרו במודע שלא לבקש פרטים מאי נעימות, או שסברו שהנזק לא רציני ולכן לא מצדיק הטרחה, אז התנהגותם תעיד על חוסר אכפתיות, אוזלת יד במקרה הטוב. במקרה הרע עלולה להיחשב התנהגות כזו כקנוניה, תרמית ושיתוף פעולה עם הנהג. מובן שבמקרים אלו לא יכיר ביהמ"ש בחבותה של קרנית. המקרים הנדונים, ציין ביהמ"ש העליון, מתאימים לדוגמה השלישית, כי בנסיבות המיוחדות של התאונה, מצבם של הנפגעים או מי מטעמם לא אפשר להם סובייקטיבית לברר פרטי הנהג. לסיכום, מספר עצות: 1. בכל תאונת דרכים עם נפגע/ים, ודאי בתאונה בה הנהג ברח, יש לשים לב לעדים נוספים לתאונה, ולבקש את פרטיהם. 2. במקרים בהם הצטרפתם לנסיעה ברכב, גם אם עשו לכם טובה, להתגבר על תחושת אי הנעימות, וליטול מהנהג את פרטיו. 3. להתייעץ עם עו"ד המתמצא בתאונות דרכים בשלב המוקדם ביותר המתאפשר לאחר התאונה. • המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.