פתיח

הקובץ מכיל מידע כללי בענייני ירושה, ומטרתו לבאר ולפשט עבור הקוראים את המונחים העיקריים הרלבנטיים. המאמר מובנה מהסבר מונחים ומושגים כלליים תוך מתן דגש לסוגיות לגביהן נשאלה הכותבת . תוכן הדברים אינו מחליף בשום צורה ואופן ייעוץ משפטי.

החוק העוסק בצוואות וירושות הינו חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן :"החוק") .

ירושה יכול שתהיה מכוח צוואה או מכוח דין, למה הכוונה?

החוק מגדיר מיהם יורשים : "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה ; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה." (סעיף 2 לחוק).

מכוח הגדרה זו אנו למדים כי יש שתי דרכים לרשת, עפ"י דין או עפ"י צוואה.

ירושה על פי דין

כאשר אדם לא השאיר אחריו צוואה הירושה הינה מכוח הדין. כלומר, רכושו יחולק על פי הקבוע בחוק.

הפרק השני בחוק קובע את היורשים על פי סדר הירושה ואת עקרונות החלוקה הכלליים עפ"י דין. סעיף 11 קובע כי בן הזוג של המוריש (הראשון בסדר היורשים), וככל שיש לבני הזוג ילדים, נוטל מחצית מהעיזבון (למעט המיטלטלין כולל מכונית נוסעים אותם נוטל למשק הבית המשותף), והילדים חולקים את היתרה בחלקים שווים בניהם.

ידועים בציבור נכנסים לגדר "בני זוג" , כל עוד אינם נשואים לאחר, והוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח קיימו משק בית משותף.(סעיף 55 לחוק).

במקרה שלא היו למוריש ובן זוגו ילדים, והיו למוריש הורים- החלוקה הינה כמפורט לעיל.

במקרה שלא היו למנוח ובן זוגו ילדים, נכדים והורים, וככל שלמנוח אחים או צאצאיהם או הורי הורים, בן הזוג יירש שני שלישים. בן זוג כאמור שהיה נשוי למנוח שלוש שנים לפחות, וגר עימו באותה דירה הכלולה, כולה או חלקה בעיזבון, יטול את כל חלקו של המוריש בדירה, ו-2/3 מהנותר בעיזבון.

החוק כמובן עוסק במקרים נוספים, אך קצרה היריעה מלתאר את כולם.

ירושה עפ"י צוואה

כאשר אדם השאיר צוואה טרם מותו, והצוואה חוקית ותקפה, יחולק עזבונו בהתאם למה שקבע בצוואה, לרבות זהות היורשים, אופן חלוקת הרכוש וכיו"ב.

באלו דרכים ניתן לכתוב צוואה ?

קיימות מספר צורות לצוואה (לשון החוק – ס' 18): צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה הידועה גם בשם צוואת שכיב מרע, אותה מוסר אדם לשני עדים בסמוך למותו.

החוק מפרט את הדרישות הנחוצות לגבי כל צורה של צוואה. לדוגמה : צוואה בעדים תעשה בכתב, תצוין בתאריך, ותחתם ביד המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר המצווה בפניהם שזו צוואתו, והעדים אישרו בחתימת ידם שהמצווה הצהיר וחתם. סעיף 25 לחוק מציין מהם מרכיבי היסוד בצוואה, לפי צורת הצוואה בה נכתבה הצוואה, ומתי בית המשפט יאשר צוואה גם כאשר נפל בה פגם.

מהם הכללים החלים על כל צוואה?

אדם יכול לצוות ליורשיו רק מה ששייך לו, והוא יכול לשנות את צוואתו בכל רגע שיבחר לעשות כן. אין הגבלה על כמות הצוואות שיכול לשנות אדם (אם תצוין הגבלה כזו בצוואה לא יהיה לה תוקף), והצוואה הקובעת הינה הצוואה האחרונה שכתב. במקרים בהם הצוואה אינה בת תוקף, תיקבע הירושה מכוח הדין, ולא מכוח הצוואה.

מתי צוואה חוקית וברת תוקף ובאלו מקרים ניתן לתקוף צוואה?

• הצוואה הינה מעשה אישי- כלומר, צוואה הינה חוקית וברת תוקף רק אם נעשתה על ידי המצווה עצמו. (סעיף 28(א) לחוק).

• כשרות לצוות - על המצווה להיות בגיר, כאשר צוואתו ניתנה מרצונו החופשי, כשהוא צלול ויודע להבחין בטיבה של צוואה. (ס' 26 לחוק).

• צוואה שנחתמה בעקבות איום, אונס, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, בטלה. (ס' 30(א)' לחוק). במקרה שחלפה שנה מאז שהאיום, האונס, או ההשפעה הבלתי הוגנת חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והמצווה לא ביטל את הצוואה למרות שיכול היה לעשות כן, לא תבוטל הצוואה.

• צוואה שלא ניתן להבין משמעותה, צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי- בטלה.(ס' 33, 34 לחוק).

• צוואה שמזכה את העדים לעשייתה, או את מי שלקח חלק באופן אחר בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה. (ס' 35 לחוק). דוגמאות: צוואה שיוכח לגביה כי נערכה בנוכחות הנהנים תבוטל. צוואה שיוכח לגביה כי נערכה ע"י אדם שהוכרז פסול דין, או אדם שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, תבוטל. נשאלת השאלה כיצד ניתן להוכיח? באמצעות מסמכים רפואיים הנושאים תאריך והמעידים על מצבו הרפואי, וכן באמצעות חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטריה באשר לשאלת כשרותו של המצווה בסמוך למועד חתימת הצוואה.

מהי צוואה הדדית?

חוק הירושה קבע בתיקון 12 סעיף 8א. לחוק הסדר שונה לגבי צוואה הדדית.

למה הכוונה? צוואה הדדית שונה ונוגדת מספר עקרונות שחלים על צוואה רגילה. "צוואה הדדית", כשמה כן היא, מבוססת על אלמנט של הדדיות ונערכת בדרך כלל ע"י בני זוג אשר מורישים זה לזה את רכושם תוך כדי הסתמכות זה על צוואתו של זו. הוראותיה של צוואה הדדית מבוססות על ההוראות של הצוואה של בן-הזוג והן לא היו נקבעות אלמלא היו קיימות ההוראות של צוואת בן-הזוג. צוואות הדדיות (ניתן לערוך במסמך אחד או בשני מסמכים) נערכות בצוותא, באותו מועד ובמעמד שני הצדדים המצווים, שגם הם נהנים, בשונה מאיסור נוכחות ו/או מעורבות נהנים בצוואה רגילה .

למדנו שצוואה רגילה ניתנת לשינוי בכל עת, פשוט ע"י כתיבת צוואה אחרת מאוחרת יותר.

לעומת זאת, צוואה הדדית ניתנת לביטול בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני. במקרה זה בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים.

(2) לאחר מות אחד מבני הזוג – א. כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת; ב. לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון. אם השבה לא אפשרית (דוגמת נכס שנמכר), עליו להשיב את שווי החלק בעיזבון שירש. ניתן להגדיר בצוואה הדדית הוראות ביטול שונות, אך להוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – אין תוקף.

מה בפרקטיקה?

על מנת לקיים האמור בצוואה או לממש ירושה, יש לפעול להגשת בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה בהתאמה. (ס' 39 לחוק). בהעדר צו לא ניתן יהיה לממש, למשל: למשוך את כספי המוריש מחשבון הבנק.

בקשה כאמור מוגשת לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני, אליה יש לצרף בין היתר, תעודת פטירה, הודעות ליורשים, אגרות ומסמכים נוספים על פי הצורך. הבקשה לצו תפורסם בעיתון יומי, על מנת לתת שהות להבעת התנגדויות לבקשה (14 יום), והבקשה תועבר לתגובת ב"כ היועמ"ש. ככל שב"כ היועמ"ש נתן תגובה על כוונה להתערב בהליכים, התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה. ככל שב"כ היועמ"ש נתן תגובה לפיה אין לו כוונה להתערב, יינתן צו, למעט במקרה שהוגשה התנגדות לבקשה, גם אז היא תועבר לדיון בפני בית המשפט.

במסגרת דיונים מסוג זה בית המשפט נדרש לשאלה העיקרית האם הצוואה אשר הונחה לפניו הינה צוואה אותנטית המבטאת את רצונו של המנוח. זכות אדם לצוות את חלוקת רכושו הינה זכות מהותית מבחינה משפטית, אך אם יוכח כי צוואתו של המנוח נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת, או שבצוואה נפלו פגמים אשר אינם מאפשרים את קיומה, רשאי בית המשפט להורות על ביטול הצוואה ומתן צו ירושה.

מי צריך צוואה? שאלת השאלות...

כפי שכבר הבנו, בהעדר צוואה, יחול הסדר החלוקה הקבוע בחוק, ומי שעבורו אותו הסדר אינו מתאים צריך צוואה. ובכן... לא כל כך פשוט...כי לא תמיד מבינים האם ההסדר החוקי מתאים, ולכן ממליצה לכל אחד להתייעץ ולבדוק האם המקרה הספציפי שלו מתיישב עם ההסדר החוקי, האם כאשר לא יהיה בחיים יוכלו היורשים שלו לנהל את הרכוש שהשאיר, והאם הוא רואה כי ההסדר מבטא את טובתם של קרוביו.

להלן מספר דוגמאות רווחות בהן מומלץ מאוד לפנות לייעוץ:

מקרה ראשון: במקרה של נשוי/נשואה עם ילדים וברכושם נכלל בית מגורים- על פי ההסדר החוקי, זכויות הנפטר בבית המגורים תחולקנה כך : מחצית לבן הזוג שנותר בחיים ומחצית לילדים (בחלקים שווים בניהם). מכיוון שמחצית הזכויות בבית המגורים ממילא שייכות לבן הזוג שנותר, הרי שבפועל יחזיק בחלק של שלושה רבעים מבית המגורים, והילדים ברבע.

באמצעות צוואה הדדית ניתן להגדיר מראש כי הזכויות בנכס הנדל"ן יועברו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מות בן הזוג מלוא הזכויות תועברנה לילדים. לעומת זאת, ככל שמתגלעים חילוקי דעות בין בני הזוג, או במקרה שאחד מבני הזוג חלה במחלה סופנית וילדיו צעירים מאוד, יתכן והמצווה יעדיף להוריש את מלוא זכויותיו בנכס לילדיו, כך שבפועל יקבלו מחצית מהזכויות בנכס (ולא רבע ).

למדנו כי אותו מקרה יכול להיפתר בשתי דרכים שונות. הדרכים שונות מההסדר החוקי, ושונות האחת מהשניה, והכל בהתאם למצבו, השקפתו ובחירתו של המצווה.

מקרה שני: בני זוג נשואים חיים בנפרד, אך נחשבים נשואים, ולכן, עד לקבלת גט סופי, בן הזוג הפרוד הינו יורש חוקי. בטוחני שבן זוג פרוד שמודע לכך, יעדיף לערוך צוואה.

מקרה שלישי : גרוש שיש לו משמורת עיקרית על ילדיו. כעקרון, מי שעתיד להתמנות כאפוטרופוס הוא באופן טבעי ההורה שנותר בחיים, ומתוקף כך יופקד לנהל את כספי הילדים, ואין וודאות שיעשה זאת בהתאם לאמונתו ורצונו של המנוח . במקרה זה כדאי לקבוע הוראות מסוימות לניהול הכספים בצוואה, לדוגמה : שחרור הכספים לטובת הילדים בהגיעם לגיל בגרות, או לצורך מסוים, כמו לימודים אקדמאים או רכישת דירת מגורים, וכיו"ב.

מה לגבי זהות האפוטרופוס ? מצווה יוכל להביע רצונו בצוואה לגבי זהות האפוטרופוס שיטפל בילדיו. בית המשפט אינו כפוף כמובן לרצון המצווה, אך יתחשב ברצונו תוך שקילת שיקולים בהתאם לנסיבות המקרה כאשר טובת הילדים בראש מעייניו.

מקרה רביעי: אדם שחלה במחלה סופנית כדאי שייבחן האם ההסדר החוקי מקובל עליו ועונה על הצרכים שלו בהתאם לנסיבותיו האישיות.

מקרה חמישי: במערכת זוגית שניה, נכנס לחיים בן זוג חדש, שמגיע עם רקע משלו, לעתים עם ילדים, רכוש וכו'...גם במקרה זה רצוי להיוועץ ולבחון הנושא בהתאם לנסיבותיו האישיות.

חשבון בנק משותף

זוהי סוגיה שעולה בהקשר דיני הירושה וניתן לכתוב עליה מאמרים שלמים, אך כיוון שנשאלתי לגביה אסביר בכלליות. יש להבחין בין חשבון בנק משותף אשר נוצר במהותו כמשותף והינו משותף לכל דבר ועניין, וזאת בשונה, מהוספת שותף לחשבון כאשר המטרה היא לאפשר לאדם אחר לנהל את חשבונו למשל, לעת זקנה, או נוכח הידרדרות מצב רפואי, כאשר אדם כבר אינו מסוגל או מתקשה לטפל בענייניו בעצמו.

היתרון בחשבון בנק משותף, וככל שנחתם נספח שקרוי "סעיף אריכות ימים", הוא שמתאפשר לבן הזוג שנותר בחיים להמשיך לנהל את חשבון הבנק לאחר הפטירה, וללא כל צורך להמתין לצו ירושה או צו קיום צוואה.

שימו לב- חשוב לבדוק תוקפו של הנספח, כי במקרה שחשבון הבנק המשותף נפתח לפני זמן רב, יתכן ו"סעיף אריכות ימים" אינו בתוקף . בכל מקרה חשוב לדעת, כי עצם האפשרות להמשיך לנהל את חשבון הבנק לאחר הפטירה, אינה מקנה לשותף בחשבון בעלות קניינית בכספים, אשר אמורים להתחלק בהתאם לדין או לצוואה.

כאשר לכל אחד מבני הזוג יש חשבון נפרד, בן הזוג שנותר בחיים לא יוכל לפעול בחשבון המנוח ולמשוך כספים ללא צו ירושה/קיום צוואה כאמור לעיל.

קרו מקרים בהם הוסף שותף לחשבון הבנק במטרה לסייע בניהול החשבון, ונעשה ע"י השותף שימוש שלא כדין בכספים והם נוצלו (ריקון החשבון טרם פטירה וכיו"ב) . ביהמ"ש יבחן במקרים אלו, בין היתר, מה היה מקור השיתוף ומה היתה כוונת השיתוף מלכתחילה.

למי ששאל את עצמו מדוע לא להשתמש בייפוי כוח לניהול חשבון הבנק, הרי שהוא נעדר תוקף במקרה של פטירה, ולכן לא יוכל לסייע במקרה זה.

מס ירושה

בתשובה לשאלה שנשאלתי, מס ירושה הוא מס המוטל על נכסים העוברים בירושה. בשנת 1981 בוטל מס זה בישראל .

קופות גמל ופוליסות ביטוח

כספים המשולמים לאחר פטירה מכוח קופות גמל או חוזה ביטוח יועברו למוטבים שנקבעו מראש ע"י בעל הפוליסה או הקופה. לכן, חשוב שבעל הפוליסה או החבר בקופה יבדוק מי המוטבים המצוינים. ככל שנדרש שינוי, עליו לבצעו מול חברת הביטוח או הנהלת קופת הגמל ע"י העברת הודעה מתאימה או ע"י משלוח עותק מהצוואה.

הוראה כללית בצוואה לפיה כספים אלו יועברו ליורשים לא תגבר על רשימת המוטבים, ולכן על בעל הפוליסה לעשות זאת בעצמו, כי לאחר הפטירה היורשים לא יוכלו לעשות זאת!

פנסיה

כעקרון, הזכות לקבל תשלומי פנסיה פוקעת במוות. בכל קרן פנסיה קבועים תנאיה, ועם בירורם ניתן לבדוק את זכאות השארים של המנוח (בדרך כלל מדובר בבן הזוג וילדים קטינים, או הגדרת תלויים אחרת). על כל מקרה להיבחן לגופו גם נוכח שינויים בקרנות הפנסיה בשנים האחרונות.

מה ההבדל בין העברת נכס במתנה לעומת העברה בירושה?

העברת נכס במתנה בעוד המעביר בחיים נחשבת לעסקה במקרקעין לכל דבר ועניין וחייבת בדיווח לרשויות המס. לעומת זאת, העברת נכס בירושה אינה מחויבת בדיווח, ואינה מחויבת בתשלום מיסי מקרקעין. כל העברה טומנת בחובה השלכות שונות, לרבות השלכות מיסוי, לכל אחד מהצדדים, ועל כן יש להיוועץ בהתאם לכל מקרה וגופו, ולהחליט לאחר שקילת מכלול השיקולים ולקיחה בחשבון של ההשלכות השונות.

לסיכום כאמור, מטרת המאמר לפשט את המונחים והמושגים מעולם הירושה. חשוב להיוועץ עם עו"ד בכל מקרה על מנת לקבל תמונה מלאה וברורה לגבי מצבכם, ואין להסתמך על המידע לצורך קבלת החלטות.

בהצלחה!

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.