אחת התופעות השכיחות ביותר במשפחה המודרנית היא הצבת גבולות לילדים או נכון יותר חוסר גבולות. הורים רבים מתלוננים שהילד לא נשמע להם, בוכה שאינו מקבל את מה שביקש, מושך את זמן ההליכה לישון בערב, מתווכח ומנדנד, צריך לבקש שוב ושוב כמעט כל דבר ובסופו של יום מתיש את הוריו.

בהשוואה לעבר, ההורות ב"חברה המודרנית" שונה ונראה שאבדה בה הסמכות ההורית שהיתה במשפחה המסורתית. ההורות כיום מחייבת את ההורים להוביל את המשפחה, להנהיג, להתמודד עם אתגרים משתנים, להתחשב בצרכי הילדים, אך תפקידם העיקרי הוא לנהל ולהוביל את המשפחה. יתרה מכך, תפקידם לנווט מתוך ערכים משפחתיים בהם הם מאמינים ולגייס פעולה בצוותא כזוג אל מול הילדים. בחברה ההישגית כיום, הורים אינם מוותרים על קריירה ויחד עם זאת שואפים להיות קשובים ומיטיבים יותר לילדיהם. לרב חוזרים מהעבודה בחוויות רגשיות משלהם ולעיתים אינם מגלים פניות להקשבה, הכלה, ואמפטיה לילדיהם. מצבור רגשות אלה מהדהד ומקשה לבצע משימות הוריות בסיסיות, כמו בילוי זמן איכותי עם הילד כשהטלפון מכובה, הנאה מיצירה משותפת עם הילד, יציאה לרכיבת אופניים ביחד, משימות שכיחות המחייבות פניות רגשית של ההורה... וזו פוחתת עם השנים.

הצבת גבולות לילדים רצוי שתחל בגיל הרך, זו משימה מאתגרת בין רצון ההורה וההבנה שלו להציב גבול לבין פניות רגשית לעשות כך באופן שיפיק מכך תועלת לתוצאה חיובית. הגבולות במשפחה מאפשרים להורים למלא את תפקידם ולשמור על רווחתם האישית. כדי שההורים יוכלו למלא את תפקידם הם זקוקים להנהיג בביתם גבולות ברורים שמגדירים את סמכותם ההורית בצורה ברורה.

הצבת גבולות משמעותה להעביר מסר ברור, ממוקד מטרה כשההורה מתמיד ועקבי בהעברת המסר. על ההורה להציב את הגבול ולהחליט מהם הערכים החשובים ביותר בעיניו המהווים איסור בל יעבור. תפקיד ההורה להחליט מה ייכנס לגבול בהתאם לגילו של הילד, שלב התפתחותו, אישיותו, מזגו.

עצם המושג "הצבת גבולות" מעניקה להורה תחושה של שליטה. גבול הוא היכולת של ההורה להגביל את הילד, אך אם במציאות אין כל השפעה של הצבת הגבול על הילד הרי שלא נעשה כלום. בהצבת הגבולות הורים עשויים להיתקל לא מעט בתגובות סוערות שילדים מגיבים בזעם, או עלבון. ישנם הורים שייכנעו בשלב זה ויתקשו באכיפת הגבול אל מול תגובת הילד ולמעלה מכך, יתכן וירגישו תחושת אשמה. כתוצאה מכך ההורים ישיגו הצלחה בגבולות מועטים כשכל כוונתם היא - טובת הילד.

ילדים רואים את העולם בצעירותם במושגים של ניצחון, כוח, מאבק, הפסד, חזק אל מול חלש. הילד ירצה לבדוק את מידת הכוח שלו אל מול הוריו ואת מידת כוח הוריו מולו. הילד יעדיף הורים חזקים ונחושים מולו. ילד שיתמודד עם התסכול האכזבה והכעס בצעירותו יחוסן כבוגר ויצליח בקלות רבה יותר להתמודד עם תסכול, קושי ומשבר במהלך חייו.

מהי המטרה בהצבת גבולות

המטרה בהצבת גבולות היא ללמד את הילד לוותר, לדחות סיפוקים, להתחשב באחר. כשהילד ידע להתנהל בגבולות ברורים שהוריו הציבו לו הוא יהיה פנוי לעסוק בתהליכי ההתפתחות שלו וירגיש שיש סדר בחייו. ידיעה מראש של דברים שעומדים להתרחש וחזרה על דברים ברורים מעניקה לילד שקט נפשי וביטחון עצמי. הבית והמשפחה מהווים עבור הילד מגרש אימונים להתמודדויות שונות. הצבת גבולות חשובה כבר מהגיל הרך כדי שהילד ירכוש הרגלים, דפוסי התנהגות ויכולת דחיית סיפוקים המתעצבים בראשית חייו. גם מתבגרים זקוקים לגבולות ברורים ויציבים המסייעים להם לעבור את תקופת ההתבגרות בבטחה.

בנוסף, מסגרת ברורה נחוצה לילד ומסייעת לו לפתח עצמאות ונפרדות מהוריו. כשהוא עומד על שלו הוא לא בהכרח מנהל מאבק כוח עם הוריו אלא נמצא בשלב התפתחותי וניסיון להבדיל עצמו מהוריו. הגבולות חשובים להתפתחות הילד והמתבגר משום שמגינים עליו מפני דחפים תוקפניים, מלמדים אותו לדחות סיפוקים, משכללים את כישוריו החברתיים, מחזקים את תחושת השייכות שלו ומטפחים את עצמאותו.

הכנס טקסט כאן