ילדים מפחדים כאשר קולטים שבמצב מסוים אין להם שליטה, לכן הניסיון לשכנע "זה לא מפחיד, זה שום דבר" אינו יעיל. גם לעג וזלזול ברגשות הילד אינם במקום ועשויים לקבע את הפחד במקום לעזור לילד להתמודד בכוחות עצמו עם תחושת האיום. לכן כאשר ילד מבטא פחד כלשהוא חשוב שההורה יתן לגיטימציה לפחד ויעביר לילד מסר רגוע ואמפטי: "אני מבין/ה שאת/ה מפחד לשהות בחדר חשוך, זה בסדר לפחד". כדאי להורה להימנע מעיסוק יתר בפחד מאחר והילד עלול להשתמש בפחד כאסטרטגיה לגייס תשומת לב מההורה ואכן יקבל אותה בשעת הלחץ של הילד. מה כן לעשות? לבקש מהילד לתאר את הפחד, לשאול: "איך נראה בעיניך החושך?" "איך נראית המפלצת?" וכדומה. יש לדבר על הפחד, ככל שתדברו אתו על הפחד הוא יהיה מוכר יותר ופחות מאיים. במידה והילד מפחד ממפלצות, או מחלומות רעים אפשר לבקש מהילד לצייר את המפלצת או החלום הרע ולאחר פעולת הציור ניתן לשוחח עם הילד ולבקש ממנו לתת רעיונות משלו כיצד הוא חושב שיוכל להתגבר על הפחד. בציור ניתן להוסיף תכונות "האנשה" ליצור המפחיד ובכך לפרש אותו כידידותי בצורה כזו תתבצע המרה של הפחד לאהדה.

ילדים בסביבות גיל 4 עשויים לחוות לעיתים פחד ממפלצות. כשהילד מגלה שהוא חווה פחד ממפלצת הורים נוטים לשכנע את הילד שאין מפלצת בחדרו ובכך חושבים שהילד ירגע. כדאי לשמוע מהילד כמה שיותר פרטים כדי לאפשר לו לדבר על הפחד, כך הוא יקבל מענה אמפטי ואתם תקבלו אינפורמציה מהילד אודות החוויה שמעסיקה אותו. אם הילד שמע רעשים בחדרו בדקו את הארון, מתחת למיטה, כדי להרגיע שאין שם דבר. ברב המקרים כדי להתמודד עם הפחד מומלץ להכין מעבר למנורת לילה גם פנס כיס קטן שיימצא מתחת לכרית ויתן לילד תחושת כוח. אם הילד מתעורר מחלום רע, תרגיעו אותו דברו אתו על החוויה, כדאי להימנע מלומר: "זה רק חלום"... תקבלו את זה שהחלום אכן היה מפחיד והילד התעורר מהשינה. לאחר שהילד ירגע למחרת שוחחו עם הילד על המפלצת שראה בחלומו ושאלו אותו: "למה לדעתו היא הגיעה בחלום שלו?", מה היא רצתה? אמרו לילד שבחלום הוא יכול להיות חזק יותר מהמפלצת ולהעלים אותה, או להתעורר מהחלום ובכך הוא יכול לשלוט במפלצת.

ציורי ילדים יכולים לתת מענה ולסייע להורים לקבל החלטה בקשר לעלייתו של הילד לכיתה א'. הורים מהססים ומבקשים מידע יוכלו לעשות זאת גם באמצעות אבחון ציורים. המוכנות צריכה לבוא לידי ביטוי בציור בארבעה תחומים: מוטוריקה עדינה, יכולת קוגניטיבית, רגשית וחברתית. מוטוריקה עדינה תבוא לידי ביטוי באחיזת העיפרון ושליטה בכלי וכן דיוק וצביעה של פרטים קטנים בציור. מוכנות קוגניטיבית נבדקת ביכולת של הילד לתכנן את הציור, ביכולת להתייחס לפרטים קטנים בתוך מכלול הציור ושימוש בסימנים גראפיים מופשטים ליצירת צורה בעלת משמעות חדשה. בשלות רגשית נבדקת בפרישת הציור על פני הדף ואיכות הקו. אופן הסתגלות הילד למצבים חדשים ודרכי התקשרות עם בני גילו נבדקת בציורים בסגנון ההתארגנות על הדף ומידת הגמישות המחשבתית בפרישת האלמנטים על הדף, כל אלה מבטאים את הבשלות החברתית של הילד.