מה הקשר בין גבולות ללחם?
בואו נדבר על גבולות.
אנחנו שומעים לא מעט שילדים ומתבגרים זקוקים לגבולות כדי להרגיש בטוחים. גבולות יוצרים סדר, מסגרת, עוזרים לנו להבין מה נכון ומה לא ומה מצופה באיתנו.
אבל באותה נשימה אנחנו מעודדים אותם לפרוץ גבולות, לחשוב אחרת, לנפץ תקרות זכוכית.
אז... זה לא קצת מבלבל?
ב - CBT אנחנו לא שואפים לחיים שבהם הכל מסודר או לחיים ללא גבולות. אנחנו לומדים לעצור ולשאול:
מה אני חושב? האם המחשבה שלי מבוססת על עובדות?
מה אני מרגיש?
מה אני רוצה להשיג? מה המטרה? והאם הגבול שאני מציב לעצמי מונע ממני להשיג את המטרה?
לפעמים גבול נותן ביטחון ומאפשר להתפתח ולפעמים דווקא המחשבה האוטומטית שאומרת “אסור לי”, “מה יחשבו עלי” היא גבול שכדאי לבחון מחדש. המטרה היא לא לחיות ללא גבולות, אלא ללמוד לבחור את הגבולות שמתאימים לנו ולדעת מתי אפשר להעז ולצאת מהם.
במטבח דרך הידיים ההתנסות והיצירה, אנחנו מתרגלים גמישות, בחירה והעזה.
בתמונה: אותו בצק לחם, בשתי תבניות שונות.
בתבנית הקסטן - לחם מוקפד, אחיד, אסתטי ומאורגן. בתבנית השנייה - לחם שפרץ את הגבולות, יצא החוצה פראי וחופשי.
ושניהם טעימים באותה מידה. אז מה עדיף?
במשך 27 שנים עבדתי במערכת החינוך כמורה, מחנכת ויועצת. במקביל ליוויתי ילדים ומתבגרים בתהליכים רגשיים בגישת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) . הקשבתי, שאלתי שאלות, חיפשתי יחד איתם דרכים להתמודד עם קשיים,