מילת המפתח: סדר מאז שאני עוסקת בפנג שוואי, משהו קסום קורה לאדריכלות שלי. כול פעם אני מגלה מחדש עד כמה החיבור בין שני התחומים הוא כה מוחלט. הפעם הגילוי הגיע מהפרויקט האחרון שאני עוסקת בו: מדובר על בית של שתי קומות בקיבוץ במרכז הארץ. הלקוחות בחרו באדריכל לתכנון ביתם, אך לאחר שתוכנן הבית והתקבל אישור בנייה, החיבור ביניהם נפסק. הלקוחות הגיעו אלי בשלב שהמבנה התחיל להיבנות והחלטות של עיצוב פנים עוד לפניהם. מדובר על זוג צעיר עם ילד, שמתכננים את ביתם מספר שנים. בקלסר שלהם אוסף רב של תמונות: ריצופים, אריחים, צביעה דקורטיבית, רהיטים, תאורה, שטיחים – כול מה שאוהבים. עקרונית, אוסף כזה מאפשר לי להכיר את הטעם של הלקוחות, וכשהם טורחים להכין קלסר כזה, תהליך העיצוב פשוט יותר עבורי. באופן טבעי התחיל תהליך מיון. הרי ברור שאי אפשר להכניס בבית אחד את כול חלומותינו. (לדוגמה, אי אפשר להתלבש עם כול הבגדים היפים ביותר שלנו בבת אחת...) במיון יש חומרים שנבחרים ויש שנשארים הצידה. וכמובן גם אלה שנשארים הצידה נאספו לאורך שנים ע"י הלקוחות, וקשה להם לוותר עליהם. ותפקידי הופך לעשיית סדר בבלגן – אני בוחרת מהאוסף הגדול מה מסתדר עם מה, מה הכמות האידיאלית מכול חומר ליצירת איזון: בין חומרים, בין כמויות, בין צבעים... ועם הרבה סבלנות אני מסבירה את החשיבות של בחירה ושחרור. ואני רואה שוב כמה נושא הסדר הופך למרכזי בעיצוב. גם בעבודתי כיועצת פנג שוואי אני מדברת רבות על סדר: על החשיבות של מיון חפצים ושחרור של מה שלא משמש אותנו יותר, ובכלל להחזיק רק , ובכמות סבירה, מה שבשימוש קבוע ובתנועה. התזוזה של חפצים מאפשרת לאנרגיה שבהם לנוע וליצור תדר של חיים. במקרה שאין תנועה נוצרת סטגנציה שמשפיעה על חיי האנשים שבסביבה. כמו בדוגמה הזו, הידע החשוב שקבלתי בהיחשפותי לתורת הפנג שוואי משתחל בטבעיות בכול שלב של עבודתי כאדריכלית פנים. לפעמים אני מביאה אותו לתהליך התכנון ופעמים רבות אני מגלה אותו תוך כדי העבודה, אך כך או כך, השילוב יוצר תוצאה מנצחת של הרמוניה, יופי וחיות. בנוסף, אני חושבת שכפי שלקוחותיי נתמכים אנרגטית ע"י הסביבה שאני יוצרת עבורם, כך גם היא משפיעה עלי- ולאחר תהליך של כמה חודשים שעורכת יצירתה, אני מתמלאת באותה אנרגיה שמאפשרת לי להמשיך וליהנות כול כך בעבודתי הבאה. רחל בנאסייג פיבן, אדריכלית פנים ויועצת פנג שוואי.