הסודות שמעבר למילים

כולנו חיים בכלוב, כל אחד עיצב את הכלוב שלו באופן שמתאים לו: צבעוני, ססגוני או נזירי. זה לא משנה. שורה תחתונה זה כלוב. הכלובים הללו כל כך מתאימים לנו שהם לא מורגשים, רק מדי פעם במהלך החיים  אנחנו נתקלים בסורגים סביבנו

הסורגים הללו הם מבנה האמונות שלנו, כל אחד מחזיק במערכת אמונות משלו. תמהיל שונה של אמונות שמגדירות אותו. זה נחמד, זה אומר לי מי אני ומתווה לי את הדרך. אני צועדת בבטחה כי יש לי כוון האמונות שלי מכתיבות לי את הכיוון.

אם אני מאמינה שהעולם הוא מקום מלא אהבה אני קמה בבוקר וממהרת לצאת לעולם עם לב פתוח הרי העולם הוא מקום מוגן ונעים, ככה אני מאמינה. אם אני מאמינה שאדם לאדם זאב הדרך שלי ברורה: בבואי לעולם אהיה ערנית ודרוכה וסביר להניח שגם קצת תוקפנית.

אין רע וטוב בסיפור הזה! כל אחד ומערכת האמונות שלו כל אחד והכלא שלו!

אני יודעת מה אתם חושבים:  כשאני חושבת שהעולם הוא מקום אוהב זה רק טוב! מה יכול להיות רע במחשבה הזאת?. ואני אומרת כל אמונה היא כלא קטן, אם כל העולם טוב אז אני אף פעם לא יכולה להיות ממש אוטנטית, כי מה יקרה אם בא לי ממש לכעוס על מישהו? מותר? אבל הוא כל כך נחמד הוא לא התכוון.... והאם אני יכולה לעמוד בסטנדרטים של האנשים סביבי? האם אני יכולה להיות אוהבת כמוהם? זה גם כלא! כלא של נחמדות אבל כלא!

אמונות זה טוב זה מתווה לי מסגרת התייחסות אבל זה יכול להיות בעייתי. אני יכולה להתקיים רק במסגרת האמונות שלי, לא יכול להתקיים בתוך החיים שלי שום דבר שאינו בתוך מסגרת האמונות. 

אם אני מאמינה שבחיים לא יהיה לי בן זוג , בחיים לא יהיה לי! אם אני מאמינה שהחיים מעמסה,  היום יום שלי יהיה קשה מנשוא. הבעיה הגדולה היא שלרוב האמונות שלי אני לא מודעת והדברים שאני לא מודעת אליהם מכתיבים לי את איכות ואופי החיים שלי... אני חיה בכלוב שאני לא רואה אותו אבל הוא מצר את צעדי...

אז איך אני יודעת מה האמונות שלי?

אנחנו מדברים כל היום, חברים משפחה עבודה ילדים ... תקשיבו לעצמכם, לאחרים. תקשיבו לסודות שמעבר למילים. "ככה זה" =  אין ביכולתי להשפיע על חיי. " החיים קשים"= אין אפשרות להנאה מהחיים. "אי אפשר לסמוך עליך" = אני כבר לא נותנת אמון ביכולות שלך. "אם לא כואב לי אני לא יודעת שאני חיה"=אני לא אוותר על המחלה שלי בחיים.

חברים כל המשפטים הללו נאספו בארבע שעות האחרונות באופן אקראי לחלוטין, אמונות עפות סביבנו כל הזמן

מה עושים בכדי לצאת מהכלא?

קודם כל מקשיבים, לעצמנו, אחד לשני...

בשלב שני מבינים מה המשפטים שיוצאים לנו מהפה הרבה , ומה הם אומרים על החיים שלנו.

בשלב השלישי מבינים איזה פחד עומד מאחורי כל אמונה וממה אני נמנעת כל פעם שאני בוחרת להאמין במה שאני מאמינה.

 ובשלב הרביעי אני מקבלת את עצמי, את הפחדים שלי, את החששות שלי. נותנת להם מקום להיות. עושה מדיטציה, פותחת את הלב, נותנת לחיים להיכנס עוד קצת לתוכי. ומעזה לפרוץ גבולות זה ממש כיף!

תקשיבו לעצמכם, לחברכם, בני הזוג.. תקשיבו לפינות שאנחנו מכניסים את עצמנו, לכלובים הקטנים ששומרים עלינו ומתווים לנו את הדרך אבל גם מגבילים אותה. ובואו נעיז להתנסות בואו נעיז לשנות