המטרה היא לאפשר להורים שכבר התגרשו והסדירו ביניהם את כלל הסוגיות במסגרת הסכם גירושין, או במסגרת פסקי דין, לנהל ולהסדיר מחלוקות שנוצרו לאחר הפרידה בדרך מכבדת, יעילה ושיתופית, תוך התמקדות בטובת הילדים וביצירת תקשורת הורית מתפקדת לטווח ארוך. הגישור שואף לצמצם עימותים משפטיים, לחזק אחריות הורית משותפת, לדייק עניינים שלא היו ברורים בעבר, ולאפשר קבלת החלטות מוסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. לעתים קרובות, מדובר במחלוקות נקודתיות, ואין צורך בשינוי כל ההסכם. לדוגמא, מחלוקת בין ההורים בנוגע לאיזה מסגרת חינוכית לרשום את הילד, הסכמה בין ההורים לשנות את הסדרי השהות המקוריים כך שיהיו רחבים יותר עם האב וכדומה. במקרים כאלה, לאחר שהושגו הסכמות, ייערך לצדדים נספח להסכם הקיים, והוא יצורף כחלק בלתי נפרד מההסכם הקיים ויאושר ע"י בית המשפט.

הגישור מתבסס על אותם עקרונות יסוד של הליך הגישור הכללי: ניהול הסכסוך באופן ענייני ומכבד, מתן שליטה מלאה לצדדים עצמם על קבלת ההחלטות, והתמקדות באינטרסים המשותפים ולא בעמדות נוגדות. בדומה לגישור בגירושין, גם כאן מדובר בבני משפחה, ולכן הרגש הוא גורם מרכזי בהליך – הן כמנוע לפתרון והן כאתגר משמעותי שיש לנהל ברגישות ובמקצועיות. השוני העיקרי הוא באופי המחלוקות: בסכסוכים משפחתיים שאינם גירושין או פרידה, כמו סכסוכי ירושה או מחלוקות רכושיות בין קרובים, הדגש הוא בעיקר על היבטים כלכליים ורכושיים, ולא על נושאים כמו הורות, ילדים או תקשורת הורית. גם במקרים כאלה, הגישור מהווה חלופה עדיפה משמעותית להליך משפטי – הליכים שעלולים להימשך שנים, לגבות מחירים כבדים מבחינה כספית, רגשית ונפשית, ולהסתיים בפסק דין המכריע מי "צודק" ומי "טועה". בהליך הגישור אנו פועלים יחד כדי להגיע להסכמות שמסיימות את המחלוקות, שומרות על האינטרסים של כל אחד מהצדדים, ומאפשרות המשך יחסים משפחתיים תקינים ככל שניתן.