רוצה לשתף אתכם בחוויה שלי מאתמול, הגעתי לכנס הפרעת קשב וריכוז אחריי הפגישה השבועית שלנו עם הילדה אצל הפסיכולוגית , הפגישה אצלה נגמרה הפעם ב" נפגש לפגישת סיכום אחרונה אחריי החג, נתתי כל מה שיכולתי לנסות לעזור לכם ואין לי עוד מה לתת לכם " יצאתי ממנה מתוסכלת ודיי אבודה, למרות העייפות הנפשית והתסכול היה לי חשוב להגיע לכנס לקבל תשובות לשאלות שלא נענו לי,
בהכי גדול קודם כל הבנתי מהי בכלל ההפרעה במה היא באה לידיי ביטוי (אנחנו חיים אותה יום יום אבל אנחנו רואים את זה רק כשלל סיטואציות בודדות ) אז תודה ענקית לך אורן זך שענית לי על שאלת השאלות שלי, הבנתי שאנחנו בכלל לא בכיוון בהתנהלות מול הילדה ואנחנו מתנהלים מולה לרוב מהבטן ולא מההבנה שבמרוץ היום יום מאוד קשה להבחין בו ועוד הבנתי שלמרות שעד תחילת השנה הזו הילדה שלי עשתה חייל בבי'ס במאמצים רבים אבל לא הייתי שם מספיק עבורה בהתמודדות מול בי"ס.
כל הידע הזה חילחל אתמול וממשיך לחלחל בי גם הבוקר כל האסימונים האלה שנופלים כמו ז'יטונים ממכונת קזינו גרמו לתסכול שהיה אתמול להתגמד.

כי אני באמת מתחילה להבין רק עכשיו, כמו שאמרת זה נשמע קל אבל יש עבודה לעשות ,

מצפה לי עבודה שטח נרחבת אבל עכשיו אני יעשה אותה עם מודעות והבנה ולא כמחפשת דרך לא ברורה.

תודה
אור