בשבת האחרונה נוסף לנו דייר קטן, לזמן קצר מאד. דייר קטנטן, פצוע ומעט צווחן.

  בתי הבכורה, נפש רחומה מאין כמוה מצאה עורב פצוע ליד ביתנו, לפני כשבוע. היא יצרה קשר עם מישהו שעיסוקו בחילוץ חיות והוא הורה לוה לא לגעת בו , להניחו לנפשו כי יש סיכוי שהפציעה תרפא מאליה.

בתי הסכיתה לו כי אחרי הכל מדובר בעוף בר ומוטב לעשות כך מאשר להזיק לו. הניחה אותו לנפשו אך ביקרה אותו מדי יום. בשבת בבוקר הבחינה שהפצע אינו נרפא ואולי אף מצבו מחמיר. היא חזרה הביתה והחלה במסע טלפוני כדי לברר לאן אפשר לקחת אותו. כי ברור שלא יכול להישאר אצלנו. במיוחד ששני האחים שלה הביאו כתבה המספרת על מצוקה של תושב רמת השרון שנפל בחצרו גוזל עורבים ואחרי יום יומיים הניח אותו ליד השער. אחרי כמה ימים החלה נגדו מתקפנ של עורב בוגר. בכל פעם שיצא מביתו הותקף, הופל ואף נפצע בגלל העורב.

לכל מי שבתי התקשרה הסביר שאינו עוסק בכך. הנחמדים ביניהם הפנו לטלפון אחר. היא פנתה לבית החולים הוטרינרי בבית דגן, לוטרינרים, למוקד 106 בעיריה שלנו ו... יוק! את אף אחד בארץ שלנו לא מעניין עורב קטן ופצוע.

נסענו שתינו 'על עיוור' לגן הזואולוגי בתל אביב ברחוב הרצל. לפני שנים הלכנו כולנו ליום כיף בתל אביב והגן הנ"ל היה המקום הראשון שביקרנו. היא זכרה את זה, ניסתה להתקשר אבל לא ענו. מישהו אמר לה שפתוח שם כל הזמן, אז נסענו.

בהתחלה לא ראינו נפש חיה מלבד שתי משפחות שבאו לפינת הליטוף וגילו שזה סגור בשבתות. אחרי כרבע שעה יצאה אשה צעירה עטוייה בכפפות מנתח מדלת של איזה מבנה שנראה היה סגור הרמטית, קדם. ניגשנו אליה, היא הסירה את המגבת שבה בתי עטפה את העורב ומיד גילתה שהוא לא סתם פצוע אלא הכנף שלו שבורה ורובה הגדול איננו. היא גם גילתה שהוא רזה מאד. לא פלא כיון שלא אכל ולא שתה כי אינו יכול לעוף.

האשה לקחה אותו ושלושתם {האשה, העורב ובתי} נכנסו למבנה. העובדת הזמינה את בתי לשם כדי שתראה במו עיניה היכן ישוכן. היא הסיקה נכון שאם באנו מרחובות עד לשם בשבת, יש לפניה אוהבת בעלי חיים שבודאי תדאג לגורלו. את פניהן , בתוך המבנה הקבילו פליקאן וכמה תרנגולות. שמו את העורב בכלוב והוסבר שביום ראשון יבדקו אותו וידאגו לו וישחררו אותו בהדרגה בתוך הגן.

לפני שבתי יצאה היא לקחה את המגבת כדי לזרוק אותה. העובדת ביקשה את המגבת בחזרה באומרה שהם מחפשים בדים שונים ומגבות ישנות לצרכי בעלי החיים.

מסקנה- להיות בעל חיים פצוע במדינת ישראל - דבר לא כדאי בכלל, אלא אם כן אתה נופל פצוע ליד משכנה של חובבת חיות רחימאית. גם להיות זקן או נכה או חריג במדינת ישראל זה דבר מאד לא נעים אלא אם כן יש לך משפחה חזקה שתומכת ומגדלת אותך להאמין שאתה הכי הכי. גם להיות עולה חדש אצלנו, זה לא משהו. בקיצור.מי שמתעלל או פוגע בבעלי חיים , סופו שיפגע גם בבני אדם ומי שפוגע בבני אדם , פוגע גם בבעלי חיים. פוגע הוא פוגע ורק חינוך יעזור! אבל עם הקיצוצים המידיים בתקציב החינוך, בכל פעם שיש גרעון- אין הרבה סיכוי שזה ישתנה- איזו מסקנה עגומה.

בקשה-- אם יש לכם מגבות ישנות וקרועות או בדים וסמרטוטים שאינכם צריכים- אל תשליכו . יש יצורים קטנים וחסרי אונים שזקוקים להם, לא רחוק מכאן- בגן הזואולוגי ברחוב הרצל בתל אביב. אם תרצו תעבירו אלי  כתובתי נמצאת בפרופיל שלי ואני אעביר הלאה.