דבוריק הר-פז - מרכז 'סיפורים חיים'זהב

בעברי הלא רחוק הייתי במשך 37 שנים מורה להסטוריה ותנ"ך, בבי"ס תיכון. במשך השנים למדתי הנחיית קבוצות בנושאים של הורות, זוגיות ותקשורת מקרבת, לפי התורה האדלריאנית.

עוד ›
מספרת סיפורים ומתעדת סיפורי חיים מרצה ומרחובותציון איכות 10.0 · 205 דירוגים

חלם של מדינה

דבוריק הר-פזיום רביעי, 1 בדצמבר 2010זמן קריאה 2דק'
  • בינואר השנה הגעתי במז"ט לגיל 60 וזכיתי ביושר בזכות לקבל קיצבת זקנה מהביטוח הלאומי.

    האמת היא שכבר שנים חששתי מאד מההודעה הזאת שתגיע. לפני שנים כעשור , עליתי לאוטובוס מלא ודחוס ממהרת להנחייה שהייתי צריכה להעביר בבי"ס באשקלון, תוהה אם אני על האוטובוס הנכון . הושטתי לנהג את הכסף והוא שאל "כרטיס רגיל"? "כן, כן" עניתי לו ואחרי רגע "יש כרטיס אחר"?

    "כן" הוא ענה, "יש כרטיס של פנסיונרים". אני שהייתי אז בשנים הקשות מאד בעבודתי בביה"ס וחלמתי על הפרישה לגימלאות כמו שחולמים על המשיח- אני עניתי לו " הלוואי שאהיה כבר שם אבל לא יש לי עוד זמן"!

    גאון הדור ענה לי מיד ובלי להתבלבל "את נראית כך פשוט" . למותר לציין שנפגעתי עד לשד עצמותיי ובהגיעי הביתה הצבתי את ילדיי בשורה ביקשתי שיסתכלו עליי ויבחנו אותי היטב ויגידו לי אם אני נראית בעשר שנים מבוגרת יותר.

    מאז חייתי בפחד מסויים מהיום שבו באמת יגיע האישור לכך שאני 'זקנה'.

     

    אז בינואר השנה חזרתי ערב אחד הביתה ומצאתי מכתב ממשרד ראש הממשלה ובו כרטיס 'אזרח ותיק' שמהרגע שגיליתי שבתחבורה ציבורית אני משלמת רק 50% אני נהנית להשתמש בו. תחשבו- אני יכולה לנסוע לאילת ובחזרה באוטובוס ולשלם כאילו רק על כיוון אחד, או משהו כזה. למכתב היה מצורף פתק עם ברכה ורשימת כל המקומות שבהם אקבל הנחות.

    'ברשויות המקומיות על הארנונה אפשר לקבל עד 50% הנחה'- כך היה כתוב.

     

    התגובה שלי למכתב הזה הייתה- לא פחד אלא פרץ צחוק מרענן ומחשבה- 'למה חרדתי? איזה כיף! "

    אתמול סוף סוף הגעתי לעירית רחובות עם האישור מהביטוח הלאומי שאכן אני זכאית להנחה. למותר לציין שבעיריה שלנו כשמאפשרים לקבוע הנחות 'עד...' מקבלים את הנמוך ביותר. אז מדובר ב 25% בלבד. טוב גם זה בסדר.

    הגעתי לפקידה . היא שואלת ואני עונה ביושר. לא יודעת לשקר וזה כמובן בעוכריי. 'מישהו גר איתך בבית'? כן- שניים מילדי. בני כמה הם ומה הם עושים? אחד סטודנט השניה עובדת במשרה חלקית.

     

    וכאן מגיע הענין "אם כך לא תקבלי הנחה מלאה אלא 25% לחלק לשלושה. יוצא משהו כמו 8% . 

    הפקידה בעיריה לא אשמה . למרבית הפלא גם העיריה אולי לא אשמה {בעיריית רחובות קצת קשה לדעת}. זה החוק. היא עוד הקריאה לי שמספיק שאדם מרוייח 2750 שקלים כדי שההנחה כבר לא תהיה מלאה.

    'אני גימלאית שמרויחה את סכום הפנסיה הלא גבוה עם קיצבת הזיקנה- זה מה שנכנס קבוע ובטוח ולפעמים נכנס משהו מהעסק שזה לא תמיד ומאד לא בטוח, אני מפרנסת את המשפחה- משלמת מיסי עיריה ושאר התשלומים וקונה אוכל - אז איך לא מגיעה לי ההנחה?' וברור לי ואני מבהירה לכם שאילו הייתי משקרת כמו שרבים וטובים עושים- ואני אפילו יכולה להבין אותם- כל זה לא היה נכתב.

     

    אז זהו רבותיי שתדעו. כשתגיעו בשעה טובה לגיל הזה - יש לו המון יתרונות: פיוס עצמי, תובנות נהדרות, חירות אמיתית ועוד ועוד- אבל מבחינת הרשויות- אתם נשארתם  אותה 'פרה  נחלבת' כמו שהייתם לפני עשרים שנים. לא חשוב שהתבגרתם שעדיף שתרויחו קצת כדי שלא תפלו למעמסה על המדינה. אם אתם מרויחים ולא חשוב כמה- אתם לא ראויים לשום הנחות.

     

    ככה זה בחלם- ארץ הטפשונים. אין כבוד למבוגרים בעלי הנסיון!

מרכז 'סיפורים חיים'

שמי דבוריק הר-פז. בעברי הלא רחוק הייתי במשך 37 שנים מורה להסטוריה ותנ"ך, בבי"ס תיכון. במשך השנים למדתי הנחיית קבוצות בנושאים של הורות, זוגיות ותקשורת מקרבת, לפי התורה האדלריאנית. כמו כן אני בוגרת ב

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA, ובכפוף למדיניות הפרטיות ולתנאי השימוש של Google.