כשגיליתי שאני בהריון עם תאומים, כולם דיברו איתי על איך "מסנכרנים" אותם, איך לשמור אותם על אותו לוח זמנים, שיאכלו ביחד, שישנו ביחד וגם יתעוררו ביחד. מטפלות לתאומים בארה"ב מתפארות בכמה זמן לוקח להן לסנכרן זוג תאומים, זה חלק מאוד חשוב בקורות החיים שלהן ומסתבר שאנשים בוחרים אותן לפי זה. (שלי נולדו שם, לכן אני יודעת :-) )

כשיובל ונועם נולדו, עוד בבית החולים לימדו אותי איך להניק שניים (אולי כי כבר הייתי מנוסה בלהניק אחת...).

בחודש הראשון הם באמת היו מסונכרנים, מהסיבה הפשוטה שהם עדיין היו מאוד קטנים ופשוט לא התעוררו לאכול, אז פשוט הערתי אותם כל 3 שעות, הם ינקו ומיד חזרו לישון. אני זוכרת שהעזרה שדאגתי שתהיה לי מבעוד מועד ממש לא היתה נחוצה, הרגשתי כאילו יש לי תינוק אחד.

כשהם התחילו לגדול קצת ולהתעורר לבד לאכול, מיד ראיתי את ההבדל ביניהם: יובלי מ-א-ו-ד אוהב לישון, נרדם בקלות ובכל הזדמנות, לעומתו נועם, בחור אנרגטי ששונא לישון וממש קשה לו להרדם, הבנתי שאם אני "אסנכרן" אותם אני אעשה להם עוול גדול, אז פשוט זרמתי איתם.

אני מוכרחה להגיד שזה היה מאוד קשה ליישום בלי עזרה, לכן תעטפו את עצמכן בעזרה ואל תתביישו. תכוונו את העזרה למה שאתן צריכות, אם נוח לכן שהאמא / חמה / מטפלת תטפל בכן ולא בתינוק – so be it.

היו ימים שהם בקושי ראו אחד את השני, מה שאומר שלי לא היה רגע מנוחה, היו לילות מאוד קשים אבל גם עם זה למדתי להתמודד.

המתנה שקיבלתי, היא זמן איכות עם כל אחד מהבנים שלי, למדתי להכיר, להתחבר ולאהוב כל אחד מהם בנפרד וגם כמובן ביחד, והם למדו להכיר אותי ביחד ולחוד, ותמיד התייחסתי אליהם כשניים.

ככל שהם גדלו זה נהיה יותר קל כי מטבע הדברים, לוח הזמנים שלהם התאחד.

אני לא חושבת שזה מתאים לכל אחת, אם התאומים שלך בעלי אופי דומה וצרכים דומים אולי לוח זמנים דומה יקל עליהם ועלייך, אבל זה לא משהו שאפשר להחליט לפני שפוגשים ומכירים אותם, והכי חשוב – לא להתבייש לבקש עזרה, הרי את אחת והם שניים...