מוזרות דרכי האלוהה להוריד אלינו תובנות , 
אבל סבבה אם זאת הדרך , אין לי בעיה. 
דברי אלי דרך מאוורר , אני מקשיבה . 
אז מה ה"פתאום הבנתי" שהבנתי .. ?

תחשבו על זוגיות כעל מאוורר בעל כמה מצבים .. 
לכל מאוורר שמכבד את עצמו , יש לפחות ארבעה מצבים .. 
0 . 1. 2 . 3 
ובזוגיות ? 
בואו נסתכל על זוגיות דרך הפרספקטיבה של כפתור המאוורר . 
( ניקח שני שמות לדוגמה בלבד .. יוסף ויוספה ) 
מצב 1. מצב אפס
מצב 2. מצב יוסף 
מצב 3. מצב יוספה 
מצב 4. מצב יוסף ויוספה  .

מצב יוסף מה הוא אומר ? 
שהדברים נעשים בדרך של יוסף . עושים כמו שיוסף רוצה .

מצב יוספה מה הוא אומר ? 
שעושים את הדברים בדרך של יוספה . עושים כמו שיוספה רוצה .

מצב יוסף ויוספה מה הוא אומר ?   ניחשתם נכון , 

שמוצאים פשרה בין שתי הדרכים . מוצאים דרך שלישית שמקובלת על שנינו . 

מצב 0 מה הוא אומר ? 
שלמזלנו שנינו מסכימים על אותו דבר . לא נוצר פה שום מתח חשמלי . 
לשנינו רצון זהה . אנחנו על אותו מצב . איזה כיף אין ויכוח ולא צריך לעשות רוח .

ועכשיו השאלה : בזוגיות , מה הכפתור הנכון לכוון עליו את הזוגיות ???
מצב 1. 2. 3 או 0 
אההה

בטח תגידו 0 .. נורא כיף שאין ויכוחים ותמיד רוצים אותו דבר , שהרצון שלי הוא גם הרצון שלך והכל מסתדר נורא יפה .. 
אבל 0 ? בלי שום מתח חשמלי .. ? הייתכן ? ההגיוני ? 
בואו נהייה אמיתיים עם עצמנו .

יש שיגידו , מצב יוסף ויוספה , זוג שיודע להתפשר = זוג טוב .. אפשרות טובה .. 
אבל גם פה יש אבל ... תמיד להתפשר ? בכל מצב ?

נראה לי שנמצא פה קונסנזוס או שכן או שלא ,

שלא טוב שהכפתור של מאוורר הזוגיות יהיה תקוע על מצב יוסף או מצב יוספה תמידית . 
"מה ??? תמיד עושים רק מה ואיך שאתה רוצה ! אין לי מילה פה . "
הזוגיות הזאת נראת כמו זוגיות של איש אחד .. אתה / את תמיד קובעת ..

אז זהו שהבנתי .
אני בתור חסידה גדולה של תנועה בין מצבים .. הבנתי . 
פעם ככה פעם ככה וככה וככה . 
בואו נעשה פוקוס נראה איך זה עובד .

כאשר אנחנו במצב של 0 , אין ויכוחים הסכמה פנומנאלית תמיד , אין הזנה שם  . מצב סטאטי של תמיד מסכומים . 
אין שם את הנפרדות הנדרשת כדי ליצור חיבור . למי תתחבר אם אתם אחד ? למי תתחבר אם זה כל הזמן מחובר ? 
זה כבוי . מחובר לחשמל אבל לא עובד . 
זה נראה כמו מצב אידיאלי אוטופי שכזה , להסכים על הכל כל הזמן .. 
יש פה משהו רדום איזה ביטול עצמי לשם הזוגיות הגדולה .. איפה הרצונות הפרטיים שלי כשזה כל הזמן , שלנו .. 

בוודאי שכפתור הזוגיות נתקע על מצב אני או אתה . מצב יוסף תמיד . או יוספה תמיד . לעשות דברים רק על פי רצונו ותפיסת עולמו של אדם אחד . רק האחד קובע . במצב שכזה אין שום שיח .. אין דיאלוג . 
ואין הזדמנות ללמוד אחד את השני . 
זוגיות של " אני חשוב ממך ורק אני קובע " . זאת לא זוגיות . 
אני אוהב אותך בדרכי ועל פי דרכי יישק דבר .. 
"אני רוצה אותך לידי אבל רק בדרך שלי " 
זה לא בא בחשבון .. אין זוגיות כשהאחד קובע .. 

אין זוגיות כשהבפתור תקוע . 

מה כן יש שם ? יש שם הרבה פחד לזוז מהעמדה שמה מה יקרה . בן אדם חש חוסר יציבות כשמבקשים ממנו להזיז את הכפור. היציאה הזאת מאזור הנוחות כל כך מפחידה  שאדם אוחז בכפתור ולא נותן לאף אחד לגעת במאוורר .

גם הזוג המתפשר תמידית , למרות שזה נראה המצב סופר אידיאלי 
גם זה לא , כשהכפתור תקוע שם .. 
כי איפה אני בכל הסיפור הזה ? איפה הגדרת הגבולות שלי ? איפה אני עומד על שלי ? איפה האני שלא מוכן לוותר ? " זה כל כך חשוב לי ,  אני לא מוכן לזוז מהעמדה שלי " . מותר לאדם שיהיו לו גבולות גיזרה . 
מותר להגיד "ככה לא ! " או "ככה אני רוצה את זה"

וואוו איזה מקום של בחירה ענקית יש שם עבור הצד השני . 
איזה הזמנה לאומץ יש שם . 
"בוא אלי , אני רוצה לארח אותך בעולם שלי , בוא "
אני מאפשר לשני לעבור צד . לבקר בעולם שלי . להכיר אותי כמו שאני בתוך הגבולות שלי .

איזה הזדמנות נוצרת פה להביע אהבה .. 
" אני מבין כמה זה חשוב לך , נעשה את זה בדרך שלך " . 
הזדמנות לטרנספורמציה בין ריצוי לרוצה . 
מתנה ענקית . אני מתמסר. ו .. וואוו אני לא מת מזה  . יש חיים אחרי הריצוי. 

איך אני מתמודד עם מצב שאני שם את עצמי בצד . התמודדות עם ריצו , מה זה עושה לי ?

מה זה עושה לצד השני כשנוצרת בי הסכמה ללכת בדרך שלו ? 
איך הוא משיב לי ?

תנועה בין מצבים מאפשרת ללמידה לזרום דרכינו ולצמוח . 
הגוף לומד לתפקד בכל מיני אפשרויות . 
תנועה בין מצבים מאפשרת לנו , מצד אחד מידה של דרמה ואי הסכמה , קצת אש 
ומצד שני מידה של שקט בתוך הכן הסכמה . קצת מים .

תנועה בין מצבים מאפשרת להיות לפעמים במצב של 0 . איזה כיף , לנוח לתוך מצב שנינו מסכימים . דרך אחת לשנינו . זוג שאין לו אפילו איזור אחד של שקט  של הסכמה , מקום אחד שבו שניהם מאוחדי דעה ואין ויכוח .. קשה . אין משבמת אחת של נינוחות . אי של שפיות בתוך הבלגן .

כפתור במצב פשרה מאפשר שיח . " אני רוצה לשם את רוצה לפה בואי נמצא דרך שלישית ששנינו מרוצים ממנה " 
יחד עם זה כל הזמן פשרה זה מטשטש אותי .

לעשות דברים פעם בדיוק כמו שאני רוצה ופעם בדיוק כמו שאתה רוצה מאפשר באמת להכיר אחד את השני . לראות את האחר . לראות את העולם דרך העיניים שלו .

ללמוד תנועה .. 
לא להיתקע במשפט " אנחנו לא חייבים להסכים על כל דבר " .
טוב אז אנחנו לא מסכימים ומה עכשיו . .. ? לאן התקדמנו ..?

כשאני בתודעת מאוורר .. תקין .. אני נע בחופשיות בין המצבים .

וואוו . אני נשארת עם כפתור של המאוורר ביד ואני מבינה , 
כשהכפתור תקוע , זה הזמן להזמין טכנאי או להחליף מאוורר . 
להיתקע על מצב מסוים אחד , כזה אנחנו לא רוצים . 
תנועה , זה הדבר .

מאחלת לכם זוגיות מאווררת . 
ועכשיו אפשר להצטרף אלי בשיר " הכל בגלל כפתור קטן , הכל בגלל כפתור .." 

"השפה הזוגית "
מיכל ניב נהוראי 
מאמנת יועצת ומכוונת 
לזוגיות יחסים מגע ואהבה .