מלחמות העולם עם סין

יבשת אסיה מכילה מדינות מהגדולות בעולם כמו סין והודו, לצד מדינות מהקטנות בעולם כדוגמת ברונאי וסינגפור. באסיה שוכנים כשני שליש מהאנושות שחיים בשונות אתנית תרבותית פוליטית וכלכלית רבה מאוד. סין נמצאת בתהליך ארוך והדרגתי של פתיחות כלכלית וליברליזציה שהחל בשנת 1978 עם עלייתו של הנשיא דנג סיופינג.

עתידה של סין הוא תעלומה אחת גדולה. דובר רבות על הפוטנציאל הכלכלי בליברליזציה של הכלכלה הסינית ופתיחה של סין לעולם מבחינה כלכלית ותרבותית. סין כיום מייצאת לא רק סחורות ושירותים אלה אופנה, תרבות פנאי ותרבות עסקית המשנות סדרי עולם. המשמעות של השתלבות כמיליארד וחצי איש או כרבע מהאנושות במערכת הכלכלית והתרבותית הגלובלית ויצירת מעמד ביניים של מאות מיליוני בני אדם היא בעלת השפעות מרחיקות לכת. השפעה זו מורגשת לא רק בעולם הכלכלי אלא בשינוי כל מערך יחסי הכוח והעוצמה העולמיים, בשינויים תרבותיים, פוליטיים, צבאיים ועוד. אולם במקביל לפוטנציאל האדיר עולים גם סימני שאלה רבים וסיכונים לא מעטים.

קובעי המדיניות בסין יודעים בבירור מה הכיוון אליו הם רוצים לפנות. סין מתנהלת לא כמדינה אלה כעסק כלכלי משומן בעל מטרות ויעדים ברורים. סין בונה את "הארגון" מלמעלה למטה, באמצעות תכנון מרכזי, כדי להסתגל לסביבה הגלובלית המשתנה. הנתיב המשותף להתפתחות מדינות כמו יפן וקוראה מחולק לשלושה שלבים עיקריים: (1) רכישת רישיונות שימוש בטכנולוגיה ויציאה למיזמים משותפים. (2) שיפורו של איכות המוצר ותהליכי העבודה וייצוא. (3) רכישת נכסים ומותגים בחו"ל כדי להבטיח את המיצוב הגלובלי שלהן. השינוי המהיר של מה שהיה פעם כלכלה קומוניסטית בסין שקפאה על שמריה, הפכה לתרבות סטארט-אפ משגשגות. הפוליטיקה בסין באה לתמוך בהפיכתה למעצמה כלכלית עולמית. בין העשר החברות בעולם במונחי שווי שוק, חמש הם סיניות (ראה טבלה 1). סין חייבת לגדול כל שנה בלפחות 7% - 8% ולהעסיק 15 מיליון עובדים חדשים כל שנה בכדי להעסיק את "צבא" המובטלים האינסופי שלה ללא כניסה למיתון. היתרון של עלות כוח העבודה הזול הנוכחית בסין מושך אליה כ – 95% מעבודת הייצור של ארגונים רב-לאומיים מארה"ב, אירופה, יפן ודרום קוריאה. התחזית היא כי בתוך 15 שנה תהפוך סין לכלכלה הגדולה ביותר בעולם.

הכנס טבלה 1

אין להשוות את ההתפתחות הכלכלית של סין לאלו של יפן ודרום קוראה אלה לזו של ארה"ב. יפן ודרום קוריאה התחילו בייצור מוצרים זולים ובמהלך השנים עברו לייצור של מוצרים מתקדמים ויקרים יותר תוך נטישת המוצרים הזולים. סין לעומתן עם "הצבא" של מאות מיליוני מובטלים יכולה לעלות בסולם הטכנולוגי בלי לנטוש את המוצרים הזולים. היא יכולה לייצר מוצרי הנעלה והלבשה לצד מיקרוגלים, מכוניות, מחשבים ולוונים. ההתפתחות של סין דומה לזו של ארה"ב עקב היותה כוח גלובלי. סין במהרה נהפכה למעצמה פוליטית, צבאית, חברתית, וכלכלית ויש אלו הסבורים שבפחות מעשור היא תהפוך למעצמה הגדולה והחזקה ביותר בעולם.

התפתחו הכלכלית המהירה בסין השאירה מאחור את מבנה הפוליטי של המדינה. בכדי להתמודד ביעילות עם חילוקי הדעות בין הקומוניזם לבין הקפיטליזם, סין דחקה את הכלכלה האידיאולוגית לצד. תפישת הזמן של העם הסיני כמו משטרו שונה מזו של המערב. תכנון ארוך בסין הינו עשרות שנים ואולי אף דורות לאומת המשטר הפוליטי במערב כמו בישראל שהוא במקרה הטוב שנים בודדות. תפישת העולם הבסיסית של סין לא השתנתה מאות שנים ומעוגנת במסורת ובתרבות שלה. עוצמתה הכלכלית, הצבאית והתרבותית של סין תוצג לעולם עם פתיחתה לעולם בעוד שנה באולימפיאדת 2008. ההיסטוריה מלמדת שכאשר סין הייתה צריכה להחליט בין לכידות פנימית לבין פתיחה לעולם, גברה חשיבות הלכידות הפנימית וסין נסוגה לאחור ונסגרה. היסטוריה מלמדת שהיציבות והלכידות הפוליטית של סין הינן מטרות ראשונות במעלה של המשטר הסיני וזאת לפני הצמיחה הכלכלית. עקב כך ישנם כ-8 "מלחמות" המתנהלות כיום היכולות לגרום למשבר עולמי עם סין ולסגירתה לעולם. ניהול נכון יכול לגרום לכך שסין תוכל להשתלב עם העולם המערבי ולא להתנגח בו.  

המלחמות:

(1) מערכת הבנקאות הסינית: מומחים רבים טוענים כי הבעיה המיידית להתפתחות סין כיום הינה חולשת המערכת הבנקאית. מקור החולשה נובעת מתפישה שונה של תפקיד הממשלה במשק הסיני שהוא יצירת מקומות עבודה. הממשלה השולטת במערכת הבנקאית מממנת חברות תעשייתיות כדי להמריץ את הייצור בעיקר לצורך יצוא למדינות המערב על חשבון רווחיות החברות. רוב מימון זה הינו בגדר הלוואה שלא מצפים להחזירה. מומחים מעריכים כי חלק ניכר ממצבת החובות של הבנקים הסינים היום הינם "חובות אבודים". בכדי לעמוד בקריטריונים של ה WTO, מתחילת 2006 הזרימה הממשלה כספים רבים בכדי להציל את המערכת הבנקאית ולהנפיק אותה לציבור. כיום הבנק הגדול ביותר בסין ICBC הינו הבנק הגדול ביותר בעולם מבחינת שווי שוק בעל 28,000 סניפים. המערכת הבנקאית בסין קוראת תיגר על המערכות הבנקאיות בעולם וכן מובילה לבעיות בהלבנת הון ומימון טרור. זו היא מקור עימות ראשון עם המערב המנסה למגר תופעה זו תוך שליטה מבוקרת במקורות מימון ויצירת תחרות הוגנת דרך הסכמים כמו ה - WTO.

(2) בעיות פוליטיות פנימיות: סין אינה מדינה הומוגנית מבחינה תרבותית. היא מורכבת ממאות קבוצות אתניות הנשלטות ע"י הממשל המרכזי בבייג'ינג. בסין יש מספר קבוצות אופוזיציה המדוכאות ע"י הממשלה ויש התרעות על קיומה של בעיה של טרור אסלמי במדינה. דיכוי מיעוט זה ומיעוטים אחרים כמו הטבטים מעצים לחצים של קבוצות זכויות האדם במערב להתערב במה שקורה בתוך סין. כמו כן, בעקבות חוק הילודה המגביל משפחות לילד אחד, אוכלוסיית סין הופכת לזקנה יותר וחולה יותר עקב זיהום הסביבתי. במקביל משפחות בעלות יותר מילד אחד אינם זוכים לתנאים סוציאליים על הילד הנוסף ונכנסים קשות. חקיקה זו גורמת לשכבה שלמה של אוכלוסיה להיות לא מוכרת ע"י השלטון – פצצת זמן. הדבר זה ייצור בעיות פנסיוניות וסוציאליות שנראות שיגמדו את הבעיות הפנסיוניות של מדינות המערב. הדבר עשוי לייצור לחץ על מערכת הפנסיונית העולמית וכן לגרום לאימות בין סין למערב עקב נקיטת צעדים של סין הלא מקובלים בסטנדרטים האתיים במערב.

(3) מלחמת הפיראטים: סין הפכה להיות מדינת הפיראטים הגדולה ביותר בעולם. הם מעתיקים את כל ה"אלף בת" של המוצרים. מאלקטרוניקה, מזגנים, מכוניות ועד תרופות. מוצרים אלו מהווים סיכון רב מאוד למיליוני אנשים והורסים את היסודות של זכויות יוצרים בעולם. כיום מעל ל 10% מהתרופות הם מזויפות כמו כן 70% מחלקי החילוף לרכב הם מזויפים. תעשייה זו היא אחד ממנועי הצמיחה של סין המעסיקה מאות מיליוני אנשים. במערב הדבר גורם להפסדים גדולים וצמצום המוטיבציה לפתח מוצרים חדשים. מצד אחד חיקויים אלו מאפשרים לרכוש מוצרי יוקרה במחיר שווה לכל נפש ומצד שני עקב איכות נמוכה הדבר מסכן את בריאות הציבור ומוניטין של החברות המחוקות. גורמים עסקיים במערב מפעילים לחץ אדיר על ממשלות המערב למגר תופעה זו בסין ומצד שני סין אינה יכולה להרשות לעצמה למגר תופעה זו. יש להדגיש שרווחיות ממוצרים אלו היא גבוהה והאנישה, לדוגמה יחסית לסמים, היא זניחה היוצר תעשייה כדאית ביותר. אנו הולכים על חבל דק ויש צורך למצוא איזון ששני הצדדים יכולים לחיות איתו.

(4) מלחמות הסמים: עם שיתוף הפעולה ההיסטורי בסין בין העולם התחתון, מבריחים בינלאומיים ומנהיגות מושחתת, סין הפכה למעצמה בסחר של סמים כדוגמת אקסטזי וספיד. אותם אנשים בעלי הון עצום מנצלים את חולשת מערכת הבנקאית בכדי להלבין את כספם. במאה הקודמת צי הסחר האנגלי לא היה מה להציע לסינים עבור סחורות לכן עודד את השימוש באופיום. כאשר חלק ניכר מהאוכלוסיה הסינית היו מכורים, הממשל הסיני ניסה למנוע את המסחר. דבר גרם לעימות צבאי שבו סין הפסידה ונאלצה להיפתח למערב ולוותר על הונג-קונג. כיום סין היא זו המספקת סמים לעולם, דבר שיוביל במוקדם או במאוחר לעימות עם המערב.

(5) מלחמות זיהום הסביבה: סין "גאה" ב-16 מתוך 20 הערים הגדולות (מעל מיליון איש) המלוכלכות ביותר בעולם. בעקבות האכיפה החלשה של חוקים, זיהום המים והאוויר גולשים מעבר לגבולותיה לשכנים הקרובים כמו יפן, קוריאה וויאטנאם. עם גידול במספר המכוניות בכבישי סין, סין עומדת לעבור את ארה"ב בתרומה לאפקט החממה. חוסר האכיפה מוזילה את עלויות הייצור בסין ומעניקות לה יתרון תחרותי על המערב ומצד שני מזהם לא רק את האזור הטרטוריאלי של סין אלה גם את שכנותיה. אין ספק שהדבר יוביל לעימות מצד שכיניה והקהילה העסקית.

(6) מלחמת האנרגיה: עם הגידול בכלכלה הסינית, סין כיום היא הצרכן השני בגודלו של אנרגיה אחרי ארה"ב ומהווה מעל חצי מגידול העולמי בצריכת נפט. מומחים טוענים שבפחות מעשור סין תהיה הצרכן האנרגיה הגדול ביותר בעולם. כיום סין עובדת לנתב את אספקט הנפט אליה על חשבון שאר העולם. סין מעניקה הלוואות, השקעות בתשתיות לאומיות, בניית ארמונות לאליטה השולטת במדינות עשירות באוצרות טבע ועם מערכת ממשל לא מפותחות כמו מדינות אפריקה. כמוכן סין משתמשת בכוח ה"וטו" שלה באו"ם בכדי להגן על מדינות סוררות העשירות באוצרות טבע מהעולם המערבי בתמורה לנגישות לאוצרות אלו. סין מוכרת נשק למדינות המעודדות טרור ופוגעות בזכויות האדם. ניתוק העולם ממקורות האנרגיה תוך חימושם יהווה מקור עימות בשנים הקרובות. הכרזה האפשרית של טאיוון על עצמאותה, יגרום לתגובה צבאית של סין, והאמנה עם ארה"ב לביטחונה של טאיוון עשוי לגרום לאימות צבאי בין ארה"ב לסין.

(7) מלחמת האמפריאליזם: אחד מהקורבנות הגדולים ביותר של האמפריאליזם המערבי במאה הקודמת הפכה להיות אחת המדינות האמפריאליסטיות של המאה 21. סין מעניקה הלוואות זולות ומשקיעה בתשתיות לאומיות ובבניית ארמונות למנהיגי מדינות בכדי לזכות בזכויות הכריעה של אוצרות הטבע האלה. סין מייצת אוצרות טבע אלו למפעליה בסין היוצרים מקומות עבודה וקידום כלכלי תוך ייצרת מוצרים בעל ערך ורווחיות גבוהה יותר. תופעה זו מקדמת את האינטרסים של סין על חשבון מדינות הלא מפותחות. מדינות אלו מעבדות את אוצרות הטבע שלהם ושוקעות עמוק יותר לעוני.

(8) מלחמת הסכרים: עם מעט מאוד מים שרובו מזוהם, סין היא לקראת משבר. בכדי "לפטור" תופעה זו, סין בונה סכרים רבים וכך יוצרת חיכוכים עם מדינות בצד הנמוך של סכר. יש להדגיש שסכרים אלו מסוכנים מכיוון שנבנים, לעיתים קרובות עקב שחיתויות, לא בתקן וכן יעילותם שנויה במחלוקת. כמו כן מומחים במערב הראו שזמן חיי סכרים מסוג זהה הוא מוגבל עקב היווצרות סחף המקטין את יעלותם. עצירת מקורות המים משכיניה יגרום לעימותים לדוגמה עם ויאטנאם בעלת כמות החיילים בשירות השני בגודלו אחרי סין. 

רק ע"י הבנת ה"מלחמות" הנ"ל נוכל להבין את הצמיחה בסין ולנווט בצורה נכונה בכדי למנוע עימות ולייצר סגסוג כלכלי. כתבה זו נכתבה ע"י ד"ר רון ברגר מנכ"ל בית ההשקעות ספירה, מנהל המועדון הפיננסי של הוט ט=ומרצה במרכז הבין תחומי שבהרצליה. לשאלות והבהרות ניתן לשלוח דוא"ל ל: [email protected].

טבלה מס 1