"אנחנו חיים בעולם שקל לעבור הלאה. 
אבל שאתה נכנס למצב שבו בדרך כזו או אחרת מאלצים אותך להישאר, 
להתבונן, ללמוד מה קורה לך, להביט בדפוסים שלך שחוזרים, 
ואתה מקבל כלים לשנות פתאום דברים משתנים" (ליאור מחתונה ממבט ראשון עונה 2).

היום שמעתי ראיון של ליאור ושרונה, 
אחד מהזוגות המקסימים של חתונה ממבט ראשון עונה 2. 
נכון, הזוגיות שלהם שרדה רק חודש לאחר התוכנית, 
אבל אם תשאלו אותם, בזכות התהליך שעברו, 
הוא היום בזוגיות מעל שנה והיא בזוגיות של קרוב לשנה.

אני צופה בקביעות בתוכנית הזו, 
וממליצה לכל המתאמנים והמתאמנות שלי להסתכל וללמוד 
לא בעין ביקורתי אלא מתוך הבנה שיש כאן הזדמנות ללמידה על עצמנו.
מה שאנחנו רואים זו אומנם תכנית ראלטי אבל, בואו לא נשכח, 
אנשים שם עוברים תהליכים משמעותיים.

חודשים של ליווי לפני החופה, כן חודשים. 
חודשים שבודקים איתם מה חשוב להם, אילו דפוסים חוזרים.
איפה הם יכולים להיתקע בדרך. מה מעניין אותם. 
זה לא קסם כמו שמהצד זה נראה לפעמים. 

בעולם המהיר שלנו, לעצור. להתבונן בתוך עצמך, 
להבין מה חוזר, מה לא מאפשר אינו טריוויאלי. הרי כולנו ממהרים לדבר הבא. 

רובנו חיים עדיין בתפיסה, שלהיות בזוגיות טובה לא צריך יותר מידי, 
פרט לפגוש את האדם הנכון ופשוט לזרום איתו. 

אבל שוכחים כמה דברים חשובים בדרך.

אנו חיים בעולם שסביבנו לא מעט אנשים חיים בזוגיות שלא טובה להם, מחוסר ברירה. זאת אומרת יש להם ברירה אבל הם לא מוכנים לשלם את המחיר.

אנחנו חיים בעולם של אחוזי גירושים שרק עולים ואם תשאלו את הזוגות המתגרשים על הדייטים הראשונים ובכלל על תחלית הקשר הם יאמרו שהיה נהדר שהרי ללא זה לא היו נכנסים מתחת לחופשה. אז מבינים שזה לא מדד.

יצירת זוגיות אינה רק קליק עם האדם הנכון וגמרנו.

יצירת זוגיות היא יצירת דרך. דרך של התפתחות, דרך של התבוננות. דרך בה אנחנו מביאים את עצמנו למרחב בו קיים אדם נוסף שגם לו רצונות וצרכים, שאיפות וראיית עולם שלפעמים שונה משלנו. הדרך מואכבת גם מלא מעט פחדים של שני הצדדים. בדרך בה אנחנו לומדים לייצר תקשורת קרובה פתוחה של שניים שהם יותר משניים, אלא יוצרים יחד מרחב חדש, קדוש של שניהם.

מה דעתכם?